קלנדיה
תקלה ובלגן במחסום קלנדיה
כשהגענו למחסום, קצת אחרי 5, כבר האיר השחר ובוקר קריר קיבל את פנינו. חנינו בצד הישראלי, ועשינו דרכנו רגלית למחסום. בפנים קבלו את פנינו בלגן. ראינו אנשים רבים מאוד שעומדים אחרי הקרוסלות שבקצה המכלאות ולפני העמדות, ותורים לפני המכלאות. בד"כ לא מאפשרים לכל-כך הרבה אנשים לעבור את הקרוסלות. הן נועדו כדי לווסת את מעבר האנשים לאזור שלפני עמדות הבידוק.
היו במקום מאבטח ושני שוטרים. התברר שיש תקלה בקרוסלה הראשונה והיא לא נעצרה. אז עברו עוד ועוד אנשים. כשהגענו בדיוק עצרו לחלוטין את המעבר והלכו לטפל בבעיה. הסתבר שהטיפול הוא נטרול הקרוסלה הסרבנית ע"י קשירתה בשרשרת. בינתיים האנשים שהמתינו לפני העמדות הלכו והתמעטו, אך הממתינים לפני המכלאות התרבו. כשחידשו את המעבר דרך 2 הקרוסלות האחרות (שבקצה המכלאות) רבים ניסו להידחף למכלאות ונוצרה ערימת אדם.
בזמן ההמתנה לטיפול בתקלה אמרנו לנשים ששאלו אותנו על המעבר ההומניטרי שהוא יפתח רק ב-6 לערך ועדיף להן להשתלב בתורים בכניסה למכלאות כשיחודש המעבר. בפועל הדבר לא היה אפשרי, לאור הדוחק הגדול שנוצר. כרגיל בסיטואציה כזו רבים (בעיקר אנשים מבוגרים, אך לא רק הם) נסוגים לאחור ומעדיפים להמתין עד שהצעירים הדוחפים יעברו והתורים יהיו שוב מסודרים. זה קרה רק אחרי כמה מחזורים של פתיחת הקרוסלות.
כשהגענו במקום היו כבר 2 צעירים מארגון "זכויות אדם כחול לבן". בזמן האחרון שוב רואים אותם בקלנדיה. אחד מהם טען שיש קצין משטרה שאחראי ולעתים כשיש לחץ הוא פותח את המעבר ההומניטרי לפני 6. לנו לא יצא לראות זאת. (פעם אחת ראינו שפתחו לאדם על כסא גלגלים, אך העבירו רק אותו ואת מלווהו ושאר הנשים והזכאים נאלצו להמשיך להמתין).
הרמדאן החל ולכן מוכרי הבייגלה והעוגות לא מגיעים ודוכן הקפה לא נפתח. אנשים גם לא מעשנים. למרות השלטים שהיו לפני הרמדאן יצאנו החוצה וראינו שמגרש החניה פתוח. לפי הסימנים שראינו בחוץ נראה שלא מכניסים אנשים בימי ששי מאזור הבטונאדות משמאל לסככה שהוכן בשנה שעברה. בהמשך, בדרכנו לרכב, ראינו שיש הרבה גדרות ואזור שדרכו כנראה עוברים בימי ששי ליד מחסום הרכבים.
ב-5:40 אחד השוטרים הורה לחייל באקווריום לפתוח את הקרוסלות לזמן ארוך יחסית ולהכניס הרבה אנשים לאזור שלפני העמדות. זה עזר לצמצום התורים שלפני המכלאות. בהמשך השוטרים הלכו ובאו, התורים התארכו שוב, אך הסדר נשמר. ב-6:10 הגיע פ', הנגד מהמת"ק, ופתח את השער ההומניטרי. בהמשך שב ופתח מדי פעם כאשר הצטברו אנשים לפני השער. ראינו אותו גם מסייע לאשה עם תינוק בסל קל, לילד בן 10 לערך שהיה לבדו ולעוד כמה אנשים שנזקקו לעזרה.
פ' הגיע הפעם מצוייד בדף נייר. בשלב מסויים ראינו אותו ניגש מסביב אל הקרוסלות שבקצה המכלאות, מלווה באחד המאבטחים. הוא לקח מאנשים שחיכו ליד הקרוסלות את ההיתר, רשם משהו על הדף והחזיר להם את ההיתר. בהמשך חזר על זה מספר פעמים. תהינו מה המטרה. אולי הם בודקים אח"כ מתי אנשים אלה עברו את הבידוק במחשב וכמה זמן זה לקח להם???
כמה נשים, חלקן מבוגרות, ממתינות בצד באזור שלפני עמדות הבידוק. הן המתינו שם זמן רב. בהמשך התברר לנו שהאישור שלהן הוא לשעה 8 ולא נתנו להן לעבור קודם. לכן עמדו שם במשך למעלה משעה וחיכו. חלקן ישבו עם כסאות מתקפלים קטנים שהביאו איתן.
היו היום אנשים לא מעטים שראינו חוזרים, לא הורשו לעבור. ביניהם גם ילד בן 11-12 לערך, שחזר לבדו.
ב-7:15 לערך הגיע אל "כוחותינו" אדם בלבוש כהה שונה משל שאר המאבטחים. יתכן שהוא הבוס שלהם, כי נראה שהם כולם מכירים אותו ומברכים אותו לשלום. בזמן שפ' לא היה במקום הוא זה שפתח את המעבר ההומניטרי, בעזרת אחד המאבטחים.
ב-7:20 לערך הצטמצמו התורים למכלאות בלבד. קצת אח"כ הצטרפנו גם אנו לתור ועברנו די מהר את הקרוסלות והבידוק.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanApr-12-2026קלנדיה. עבדאללה ליד דוכן הפירות שלו
-