קלנדיה
אחרי שהתגברתי על החקירה של החייל מאחורי החלון הממוגן וסירבתי לענות לשאלות אישיות, ולא הסכמתי להעביר לרשותו את תעודת הזיהוי והוא כעס, מאד כעס, וכלא אותי לכמה דקות בתא המבוטן שצמוד לעמדה, ודיבר בטלפון בענייני – נכון שלא בא לציון גואל, אבל כן הורשתי לעבור את המחסום וכן הספקתי להגיע בזמן כדי לראות איך שני אמבולנסים מבצעים נוהל גב-אל-גב, 
איך אישה צעירה, תושבת עזה, בשבוע ה-23 להריון שנשלחה לטיפול והשגחה בבי"ח בנבלוס עקב עלייה מאד גבוהה בלחץ הדם שאותו הרופאים בעזה לא הצליחו לייצב, והיא, שלמען שלומה שלה ושל העובר זקוקה למנוחה מוחלטת, טולטלה משעות הבוקר בין שלושה אמבולנסים ובין לפחות ארבע אלונקות.
מוחמד אבו-לטיפה נרצח בכדורי חיילים והוא בן 18.
גרסת הצבא מגלגלת את האשמה אל הקורבן.
תחקיר "שיחה מקומית" מעלה תמונה שונה וסותרת על האירועים שהביאו למותו של מוחמד במחנה הפליטים קלנדיה בבוקרו של ה- 24 ביולי: http://mekomit.co.il/%D7%9B%D7%AA%D7%9E%D7%99-%D7%93%D7%9D-%D7%A1%D7%95%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%92%D7%A8%D7%A1%D7%AA-%D7%94%D7%A6%D7%91%D7%90-%D7%9C%D7%94%D7%A8%D7%92-%D7%A7%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%94/
ודברים ששמעתי מפי בן משפחתו של מוחמד:
"אומרים שהר לא פוגש הר אבל אדם כן פוגש אדם.
את החייל שהרג את מוחמד אנחנו עוד נפגוש".
מחר, יום שני, כל הילדים ילכו לבית הספר.
ילך ג'יבריל (שמימין), ילך יאזן (שלמעלה), ילך גם מותאסם (הכי קטן בין הילדים והכי למטה) ואפילו עבדאאלה (שמשמאל) שבשנה שעברה לא הלך כי לאבא שלו אין כסף והוא רצה שעבדאללה יעבוד גם בבוקר, גם הוא ילך מחר לבית הספר.
מותאסם ביקש שאבוא לבקר אותו בבית הספר שלו שבעזרייה (שהוא בית ספר פנימייה / בית יתומים). – "בהזדמנות אבוא", אמרתי.
ועוד רבים רבים שאני מכירה ילכו לבית הספר, ורבים רבים יותר שאני לא מכירה ילכו לבית הספר. שיהיה להם כולם, לג'יבריל וליאזן ולמותאסם ולעבדאללה ולכל הרבים האחרים – רק טוב.
שיהיו להם חיים.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanFeb-27-2026קלנדיה: בדרך לתפילה
-