קלנדיה
9:15 הכיבוש התנהל ביעילות
בטרמינל מעט אנשים והרבה ליכלוך. בחור פלסטיני מנקה את אזור הטרמינל שמעבר לקרוסלות הראשונות, היכן שגם הצבא נוכח, אבל האזור של המסלולים הקדמיים מטונף להחריד. עוברים בשני מסלולים; אחד המסלולים הפנימיים סגור – מקולקל
מול השער ההומניטרי, פגשנו נכה יושב בכסא גלגלים ולידו מלווה. הוא שמברך אותנו בבואינו. הוא כבר היה בקשר עם החיילת שבבונקר ומחכה שיפתחו לו את השער. כעבור זמן לא רב מגיע שוטר? חייל? חייל שכיר? ופותח.
החיילת בבונקר יוצאת מדי פעם. היא עיניינית, עירנית להתנהלות ומנסה לזרזר את המעבר כשאפשר. היא גם מוכנה לדבר איתנו, מסבירה שמעדיפה שבחוץ יצטבר קצת עומס ולא שיתקבצו אנשים בשרוולים הפנימיים. כל פעם שהיא משחררת דבוקה היא מכריזה ברמקול המרשרש: "מפתוח" והכלאוים בין הברזלים מזדרזים לעבור. והיא מפנה את תשומת לב הממתנים במסלולים באזור הלימינאלי שבין הקרוסלות כאשר המסלול החמישי נותר פנוי.
מגיעות שתי נשים בדרכן לעזה, נושאות עימן שתי מזוודות ענקיות. לא ניתן לפתוח עבורן את המסלול ההומניטרי, מסבירה החיילת, רק לנכים. הן דוחפות את המזוודות לפניהן בין הברזלים ואחר כך בקרוסלות כשהן נושאות בידהן עוד שקיות ותיקים. מזמינות אותנו לבקר אותן בעזה…וצוחקות
שלא כמו בימי שישי שלפני האינתיפדה הזו, ולפני ההרג הקל – כלומר "הניטרול" הזריז של הצעירים, רוב העוברים במחסום הם מבוגרים ומבוגרים מאד. אין צעירים וצעירות שמבקשים לצאת לעיר לראות ולנשום קצת את האויר שמעבר לחומה. ובכלל האווירה בטרמינל חמורה. שקט מרחף מעל ערימות הלכלוך.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanFeb-27-2026קלנדיה: בדרך לתפילה
-