חזרה לדף חיפוש דוחות

קלנדיה

צופות ומדווחות: רוני המרמן ותמר פליישמן.
20/03/2016
| אחה"צ

מה שהתחיל בעיכוב קצר בתא הכליאה שליד עמדת החיילות, המשיך (בלי קשר) לעיכוב של שעה וארבעים בתחנת המשטרה שבמתחם המחסום.

למה? גם בדיעבד אני לא יודעת למה.

גם הם, המעכבים, לא ידעו בזמן אמת למה.

את הלמה הם חיפשו כשהגענו מלוות בשוטר ומאבטחים לחדרי המשטרה, שם ערכו התייעצות אילו סעיפי אשמה אפשר להדביק ומצאו.

אחרי שעה וארבעים, אחרי שנכתבו דוחות פעילות (אחד לכל אחת), מסרו לנו הזמנה לחקירה בתחנת משטרת שפט שבנוה-יעקב ליום רביעי בעוד שלושה ימים + המלצה להרחקה: "אולי לחודש, אולי לשבועיים".

 

בכל הזמן המאד לא נעים הזה של להיות מעוכבות שם ובחברתם, הכי מטריד ומדאיג היה לראות בחדר הסמוך שני פלסטינים מעוכבים. איש וילד כבן עשר. אב ובנו, שבהמשך הערב שוטרי מג"ב לקחו אותם לאי-שם. באב אפשר היה להבחין דרך קשר עין-אילם סוג של קבלת הדין. אבל הילד, הילד שישב מול הדלת המפרידה וגם כשהעיניים הצטלבו לא ראה. ישב קפוא והלום.

 

בסופו של הערב, כשיצאנו אל הלילה הקר והגשום של קלנדיה, הילדים עוד הסתובבו קפואים ורטובים בחושך הסמיך, נקשו על שמשות רכבים, והרוכלים, מוכרי השקדים הירוקים ואגודות ענפי המרווה, ישבו מתחת לסוכך שמש נחבאים מפני הגשם ולצדם מדורת זרדים וקרשים שהאירה מעט את האפלה וחיממה מעט את קור הלילה.

 

 

 

וכמו אל מוטו ישן ואהוב אני שבה וחושבת את המשפט של סלין:

–        "ואחר כך יצאתי והמשכתי עם הלילה, מלא בושה, כי גם אני, כמו אמי, לא הצלחתי אף פעם להרגיש שאני לא אחראי לאסונות שקורים".

מסע אל קצה הלילה, עמ' 317.

 

  • מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • בסרט: "סיפורו של מחסום"
      נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.

       

      מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)

      המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.

      מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.

      המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה  (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.

      בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר.  קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ.  עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום. 

      ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.

      בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.

      (מעודכן לאוקטובר 2021)

      https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI

      קלנדיה: בדרך לתפילה
      Tamar Fleishman
      Feb-27-2026
      קלנדיה: בדרך לתפילה
לתרומה