קלנדיה
05:20 שלושה תורים מתארכים לחלק הרחוק של מגרש החניה של הרכבים (שעדיין חסום לתנועה). 4 מתוך 5 תחנות הבידוק פתוחות. במהלך המשמרת שלנו, החמישית נפתחה אף היא. יש מעט מאוד אנשים הממתינים מול תחנות הבידוק. גילינו שהסיבה לכך נעוצה בפתיחה הלא תכופה של הקרוסלות ע”י החיילת שבאקווריום. יתכן שהתנהגותה נבעה מעייפות של סוף משמרת או בהיותה שקועה מאוד בטלפון החכם שלה. היא פתחה את הקרוסלות רק כל 10 דקות ושחררה רק טור אחד של אנשים ממתינים בכל פעם.
06:00 המצב השתפר כאשר חיילת אחרת החליפה אותה. ב06:09 קצין המת”ק הגיע בליווי שומר. כמעט מיד הוא פתח את השער ההומניטרי. וכך המשיך ופתח אותו לעתים קרובות, כך שלא היו יותר מ2-3 אנשים ממתינים.
אישה מג’נין הגיעה לבקר את אימא שלה בבי”ח הדסה, אך היות ולא היה לה רישיון, היא התבקשה לחזור ב8 בבוקר. היא הייתה מאוכזבת כמובן אך לא נראה היה כי התרעמה.
איש מבוגר יותר (לא זה שבדרך כלל משוחח איתנו) התלונן שלא נותנים לו לעבור לפני שמונה. נאמר לנו שהנוהל הזה נועד לזרז את המעבר של אנשים צעירים שממהרים לעבודה (למרות שספרו לנו שבמחסומים אחרים שבהם הלחץ לא פחות, מבוגרים ללא רישיון, מורשים לעבור מוקדם יותר). האיש התלונן שאפילו כשהמקום ריק מממתינים, לא נותנים לו לעבור אפילו בחמש דקות לפני שמונה.
07:30 התורים קצרים. הצטרפנו לאחד מהם ועברנו תוך מספר דקות.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanFeb-27-2026קלנדיה: בדרך לתפילה
-