קלנדיה
5:15 שלושה תורים משתרכים עמוק לתוך מגרש החנייה החסום עדיין. החייל באקואריום פותח את הקרוסלות לעתים די מזומנות, אך התורים למתקצרים כעוד ועוד פועלים ממשיכים להגיע.
6:10 מגיע שוטר, אך אין עדיין כל סימן לקצין המת”ק. קבוצה גדולה נוצרת לפני השער ההומניטארי כשקצין מופיע לאחר חמש דקות. הוא מטפל בנימוס באנשים, אבל מרשה רק לאלה עם ההיתרים המתאימים . לפחות במקרה אחד הוא מתקשר כדי לקבל הנחיות על מקרה “גבולי” ושמחנו לראות שנעתר למבקש.
בשלבים מוקדמים הצטרפו נשים לתור הרגיל, אבל ב-6:23 לפתע קרסו התורים ושרר התוהו ובוהו הרגיל. לקח כחצי שעה עד שנוצרו התורים הרגילים מחדש. מחסור בספסלים הורגש במיוחד היום, כי בתנאים הללו הממתינים המבוגרים יותר יושבים מחוץ לאנדרלמוסיה. יצאנו וראינו כי מספר גברים כורעים על המדרכה – לפחות מזג האוויר היה עדיין נעים בשעה זו.
קצין המת”ק המשיך לפתוח את השער ההומניטארי עד 7:50, אז הוא מכניס אחרונים אל מי שאין בידיהם היתרים, והם מורשים לעבור ב-8. אז הוא עזב את המקום. בשעה זו התורים בסככה כבר קצרים, והצטרפנו לאחד מהם. אולם אפילו בתנאים הללו, נדרשו לנו 40 דקות לעבור.
בזמן ששהינו בחוץ בדקנו את התקדמות עבודות הבנייה – אולם ראינו רק ערימות של חומרי בניין שכבר נמצאות שבועות אחדים במקום. אין סימן להגדלה (והשיפור!) הנחוצים בדחיפות של המתקנים, מה שהורגש במיוחד היום, יום ראשון שבו התנועה בשיאה.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanFeb-27-2026קלנדיה: בדרך לתפילה
-