קלנדיה
בוקר המתנהל באיטיות
05:10 מזג אוויר מקפיא. די נורא לעמוד כאן יום אחד בשבוע ולדעת כי אנו חוזרות לבתים חמים. קשה לתאר כיצד הפועלים מחזיקים מעמד משך שעות, יום-יום.
תורים ארוכים בחוץ בהגיענו. עמדת הבידוק החמישית היתה סגורה, כרגיל בזמן האחרון. היא נפתחה בשעה 06:00 למספר דקות אך נסגרה שוב, ונפתחה מחדש רק בשעה 06:30. החיילים הפעילו את הקרוסלות בצורה סדירה (לרוב – ראו להלן) והכניסו די הרבה אנשים, אך ההתקדמות דרך עמדות הבידוק היתה איטית מאוד, ונוצרו תורים ארוכים.
מכר שעמד בתור איתו שוחחנו סיפר כי בגבעת זאב מספר מכוניות הוחרמו על ידי משמר הגבול בטענה שחסמו את המחסום. הוא גם הצביע על צעירה שהמתינה בכניסה לכלוב – לפני מספר ימים, הוא אמר, במנהרה ליד בנייני האומה, גבר חרדי בעט בה בגב. עכשיו היא פוחדת לעבור שם לבד.
עד לשעה 06:20 התקבצו מספר אנשים ליד השער ההומניטרי. התקשרנו בטלפון ונאמר לנו כי צוות המת”ק בדרך. כנראה הדרך הייתה ארוכה כי הקצין והשומר שלו הגיעו רק בשעה 06:30. אבל הם נשארו במקום עד לשעה 08:00.
מאחר והממתינים התייאשו מן ההתקדמות האיטית הטורים התפרקו, כצפוי, בשעה 07:10.
הם הסתדרו שוב כעבור 20 דקות. כאשר התור מתפרק נוצר מקום לעבור בסככה וניצלנו את ההזדמנות לצאת החוצה. מצאנו כי גדרות המתכת ליד “המעבר” מהכביש לסככה נפגעו ברוחות של הימים האחרונים ובחלקם התמותתו. גם פגשנו אדם יושב בחוץ. הוא עמד בתור מהשעה 06:00. מאחר ויש לו בעיות בגב, פחד להצטרף להמולה בכניסה לכלוב. כל מי שראה את התגרות, הדחיפות ולפעמים האגרופים בכניסה לשרוול בהחלט יכול להבין אותו. אין פלא כי אלה שהם בעלי מזל ומעבידיהם מביאים בחשבון את הבעיות של הבוקר יכולים להרשות לעצמם לשבת ולהמתין על הספסלים.
כאשר הוא התקשר למעבידו בעטרות נאמר לו כי אם לא יצליח להגיע לעבודה עד לשעה 07:00, אינו צריך לבוא. כך שאיבד יום עבודה. מצאנו אותו וחברו עם שקיות ארוחת הצהריים שלהם יושבים עצובים בטרם יחזרו הביתה. יכולנו רק להקשיב ולהשתתף בצערם ולומר שנדווח. וזה קורא לעיתים קרובות מאוד. אולי מאבדים לא רק את יום העבודה, אלא העבודה עצמה.
קבוצת נשים הוחזרה מהשער ההומניטרי לתור הרגיל. היות והשעה הייתה 07:55, זה היה נראה לנו דקדקנות-יתר, אפילו אם היו רשאיות לעבור רק בשעה 08:00.
בשעה 08:02 הצטרפנו לתור, בכניסה לכלוב. עמדנו בכלוב 20 דקות שלמות מבלי שיכולנו למשוך את תשומת לבו של החייל באקווריום. בשלב מסויים הגיע שוטר גדול, הציץ דרך החלון ועשה משהו אם הטלפון הנייד שלו (צילם אותו?) אך לא עשה משהו אחר – וסירב לדבר אתנו. אך אז החייל זז ובסוף פתח את הקרוסלה. בסה”כ לקח לנו 40 דקות מן הרגע שנכנסנו לכלוב עד שיצאנו מן המחסום. זה מרמז כמה זמן אנשים צריכים לחכות כאשר הם מצטרפים לתור שסופו מגיע מחצית הדרך עד לכביש.
הפעם ראינו מולנו את השלט בדבר הטרדה מינית, אך מאז אחרים אמרו לנו כי הוא נמצא גם באוטובוסים הרגילים של אגד.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanApr-26-2026קלנדיה. דברים שרואים בדרך
-