קלנדיה
מגהינום לגן עדן בשבוע ימים
כבר בכניסה למחסום בשעה 5:30 ראינו מרחוק שאין תור בפרוזדור הצר בחוץ שמוביל לסככה. וכשנכנסו פנימה ראינו רק תורים קצרים שהתקדמו בקצב סביר עד מהיר במשך כל המשמרת.
כשנכנסנו פגשנו את חנה בר”ג מתדרכת קבוצה של צעירים אמריקאים מארגון “אם לא עכשיו” וקצת שוחחנו גם אתם במשך המשמרת.
שמנו לב לשלטים המודעים על “יום חנינה” כביכול, היום, בו יכול כל מי שהוא מאזור קלנדיה שיש כתם שחור ליד שמו מהעבר לבוא למת”ק ולבקש למחוק אותו כדי שיוכל לבקש היתר כניסה לישראל. אחרי שתרגמו לנו את השלט, התפלאנו שלא באו המוני אנשים דווקא היום (אולם, אולי הגיעו אחרי השעה 8:00 כאשר המת”ק נפתח). מצד שני, יכול להיות שמשך השנים, ודווקא בזמן האחרון, אנשים נהיו ספקנים וחששים שזו מן תחבולה למשוך אותם למת”ק לסיבות נפשעות, חלילה.
השער ההומניטרי נפתח ע”י מאבטח בשעה 5:55 (!!) והופעל כהלכה במשך כל המשמרת. יותר מאוחר הגיע קצין מת”ק ושוחח במה שנראה מרחוק כשיחות נעימות עם האנשים המחכים באחת המכלאות ואחר-כך גם עם גברים צעירים ליד השער ההומניטרי (שהם אינם רשאים לעבור דרכו).
הבוקר כולו היה כל כך שונה מהמצב בשבועות המחרידים האחרונים במחסום זה שכמעט היה אפשר לחשוב שעשו לנו מופע היום. אבל לא נהיה צינייות. וגם בלי לקחת קרדיט לשינוי, ראוי לציין שכתבנו מספר דוחות מאוד חריפים וגם דאגנו להעלות בפייסבוק ובטוויטר את הצילומים המדהימים מקלנדיה של ברוס שאפר, כך מותר לקוות שמאמצינו, גם בנוכחותנו במחסום וגם בפרסום המצב הקשה, לא היו לגמרי לשווא. ימים יגידו.
שמחנו לראות בחצר לצד שמאל מתחנת הבידוק את הסימנים הראשונים של בניה, ז”א הרחבת המחסום בתחנות בידוק נוספות (בעבר אמרו לנו שיהיו עוד חמש תחנות).
בשעה 6:50, כאשר הקרוסלות בקצה המכלאות היו פתוחות לכל מגיע, עברנו לבידוק ויצאנו את המחסום תוך פחות מעשר דקות.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanFeb-27-2026קלנדיה: בדרך לתפילה
-