קלנדיה
ראיתי אותם כשהגיעו למחסום, אב מוביל את בתו בת ה-12, ספק ילדה ספק נערה בעלת תסמינים של שיתוק מוחי ישובה בעגלת ילדים, קשורה בפלג גופה התחתון, רגליים מקובעות, ידיים נעות בתנועות לא רצוניות וראש שנשמט ללא שליטה פעם לצד זה ופעם לצד האחר.
באו כל הדרך מג’נין. יעדם ביה”ח מוקאסד שבמזרח ירושלים.
כשחזרתי אחרי 40 דקות הם עוד היו שם, האב הבת והעגלה מול שערים נעולים.
היה להם אישור יציאה לירושלים, היה להם זימון לבית החולים, הייתה להם גם הבטחה מהחיילת שבעמדה הקדמית הממוגנת שאמרה לפני 40 דקות: “עוד 5 דקות”, מה שלא היה להם זה מי שיפתח את השערים.
לא שאין במחסום שערים שמיועדים למעבר עגלות, יש, רק ששנים האוטומט שפותח אותם בלחיצת כפתור מקולקל וצריך שמישהו יביא את המפתח.
האב עמד וחיכה, מפעם לפעם יישר את ראש הבת שנטה על צדו ומחה את מצחה בפיסת בד.
אני שהצטרפתי לאב ולבת חסרה את הסבלנות הפלסטינית אבל בעלת פריווילגיות של שפה, אסרטיביות וידע מצטבר בכמה אני יכולה למתוח את הגבול. התחלתי בסבבי טלפן אל מי מאלו ששם, בצד השולט והמבצע שיש בידי את מספרי הטלפון שלהם (האמת מעטים מאד).
בסופה של שעה טעונה הגיע קצין מנהל והעביר את שלושתנו דרך ארבעת השערים שבין הצד הפלסטיני של המחסום לצדו הירושלמי.
מה שנשאר זה לאתר את האוטובוס שנוסע למוקאסד.
כשהנהג פתח את הדלת האמצעית, הוריד פלטפורמה שעליה העלה האב פנימה את העגלה עם הבת, כשנשארתי למטה, הרגשתי שתקוע לי גוש של חרא בנשמה
ההכנות לחודש הרמדאן הולכות ונשלמות.
נסללו נתיבים, הועמדו חסימות והוצבו עמדות מבוצרות.
כוח חמוש של שוטרי מג”ב אבטח מכבש שהכשיר דרך לצד חומת ההפרדה.
ללא התראה וללא סיבה נראית לעין הרים אחד החמושים את הרובה שבידו ושחרר רימון גז כמו מי ששחרר נפיחה באולם סגור.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanJul-21-2026קלנדיה. שיחה בצל החומה
-
