קלנדיה
בוקר איטי מאוד במחסום קלנדיה
כשהגענו בשעה 5:25, באיחור קל, מצאנו שני תורים ארוכים שהגיעו עד לכביש במקום שלושת התורים היותר קצרים הנראים שם בדרך כלל. נראה שאחת הקרוסלות התקלקלה וזו הייתה הסיבה.
היה קשה להבין כמה מאשנבי הבידוק פתוחים – המספר נע בין ארבעה וחמישה. בשלב מסוים נשמעה הודעה שאחד המחסומים פתוח לאנשים ללא מטען. נראה שהייתה בעיה עם הרמקול, ולכן ההודעות הושמעו פשוט בצעקות שלא תמיד היו ברורות.
כשהגענו החייל בתפקיד בעמדת הבידוק ניסה לעזור לכמה אנשים – הוא סייע לאישה לעבור על פני ההמון שבתוך הכלוב ולהגיע ישר לקרוסלה (זה קרה לפני שהגיעה למקום קבוצת נשים). הוא גם התקשר בטלפון למען אדם שנשלח בחזרה מהמחסום כדי לפתור בעיה עם ההיתר שלו. למרות שהניסיון כשל, התרשמנו מצעד חריג זה של אמפתיה.
לאחר שהוחלף החייל בשעה 6 הופיעו במקומו משטרה צבאית, מאבטח ושוטר אזרחי.
קצין המת”ק הגיע מעט לפני 6:30 ועד אז כבר הצטבר המון רב למדי לפני השער ההומניטארי.
התרשמנו מהתנהגותם השקטה (הכנעה? דיכאון?) של הממתינים בתור, כשלפתע, בשעה 6:40, חלף בהם איזה זיק והחל התוהו ובוהו הרגיל. במקרים כאלה תמיד נוצר לנו מקום בסככה כדי להיחלץ משם בקלות ולראות שאין כל התקדמות בבניין החדש. אבל עם שובנו כבר עמדו התורים מחדש.
בשעה 7:40 הגיעו התורים עד למעט מחוץ לסככה ועמדנו באחד מהם. לקח לנו 25 דקות לעבור. (כמה זמן היו אמורים אלה שעמדו בתור הזה קודם, ליד הכביש?) מעט לפני השעה 8 ראינו שרבים הורשו לעבור בקרוסלה בבת אחת, ואז נסגר השער ההומניטארי והחייל המפעיל אותו עזב.
בעת המשמרת שלנו ניגשו אלינו שני גברים עם בעיות בהיתרי הכניסה שלהם, והפנינו אותם לצוות של סילביה.
כשיצאנו בצד הישראלי של המחסום כדי לעלות על אוטובוס העירה, גילינו שהאוטובוסים הועברו כולם לחניון מרוחק למדי. אין לנו מושג אם זה סידור זמני.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanFeb-27-2026קלנדיה: בדרך לתפילה
-