קלנדיה
מחסום דמים הוא מחסום קלנדיה.
ירייה אחת הפכה את הקבצנית למחבלת.
יום אחרי יום במשך שנים ישבה האישה על הבלוק בפתח המחסום (על ידו מונחות חבילות הטישו שהילד מציע למכירה) והושיטה יד לנדבה.
ביום שני ה-27.2.17 הם ירו לה ברגל ופצעו אותה.
היא לא הלכה לשום מקום ולא התקדמה לכוון העמדה של החיילים, סיפר לי עד ראייה שהוא ועוד בחור גררו אותה לאחור ודאגו לשלוח אותה לטיפול.
הזקנה לא רק שלא הלכה לשום מקום, היא בכלל בקושי הולכת בגלל המשקל העודף ומחלת הסוכרת שלה.
אבל העובדות לא הפריעו לדו”צ להודיע ש:
“משלא נענתה לקריאות האבטחה לעצור, בוצע ירי באוויר, כשלא נענתה בוצע ירי לעבר רגליה”
וכן: “למעבר קלנדיה, מחבלת נוטרלה ככל הנראה לאחר נסיון דקירה“
מאז יום שני הקבצנית הזקנה כבר לא יושבת על הבלוק שבפתח המחסום ולא מושיטה יד לנדבה.
קורבן נוסף בשטח ההריגה שכבר ידע קורבנות רבים שאיש לא נותן ולא ייתן עליהם את הדין.
- תודה ליעל ערבה שהעבירה לי את הודעות דו”צ מהארכיון החשוב שלה.
*
מה שהיה נורא לא הייתה חצי השעה שחלפה מאז שהאמבולנס מהגדה שהביא את החולה הגיע למחסום ועד שהאמבולנס ממזרח ירושלים יצא עמה לדרך,
מה שהיה נורא זה גם לא שנוהל גב-אל-גב נעשה בחסות רובים כל כך רבים,
מה שהיה נורא זו אפילו לא העובדה שאמה של החולה, במקום לעמוד ליד בתה, לאחוז בידה וללטף את ראשה נדרשה לסור ממנה ולהציג לראווה את תכולת התיקים שהביאו השתיים,
מה שהיה נורא הייתה הצרחה מקפיאת הדם שצעקה החולה כשהזיזו אותה והעבירו אותה בין האלונקות.
החולה נשלחה לביה”ח מוקאסד בגלל החמרה בפצעי לחץ שנוצרו בגופה עקב שכיבה ממושכת וכל תזוזה היא בשבילה כמו מכה בבשר החי.
לפחות את זה, את הסבל הנורא שנגרם לה בגלל המעבר המיותר הנוסף הזה שבין האלונקות במחסום יכלו למנוע ממנה לו רק היו מאפשרים לאמבולנסים מהגדה להגיע ישירות למזרח ירושלים.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanOct-11-2026קלנדיה. מקבצת נדבות
-
