חזרה לדף חיפוש דוחות

קלנדיה

צופות ומדווחות: תמר פליישמן.
05/02/2017
| אחה"צ

“עוזרת לרעים” סינן לעברי חייל שחזר עם חבריו לתוך המחסום בסיום משימת ירי רימוני גז אל נערים שזרקו אבנים וגלגלו צמיגים של אש ואל בני אדם שנכלאו למקום שלא בטובתם.

הצבא השאיר מאחוריו את האוויר רווי אדי גז וכאוס תחבורתי. שניהם לא במהרה התפוגגו.

אבל להם, לחמושים מגדוד דוכיפת של חטיבת כפיר, החיילים והקצינים וחפ”ק המג”ד גם*, להם לא אכפת. באו, ירו והלכו.

image001_13.jpg

בזמן הארוך שבו התנהל אירוע הירי ואחריו נסגרו דרכי יציאת רכבים מהגדה והכיכר הייתה שטח סטרילי שאסור היה לרגל פלסטינית לדרוך בה.

באותו הזמן, במעבר הולכי הרגל, צילם השוטר מנשה חי את תעודות הזיהוי של כל מי שנכנס לגדה.

בעצם לא את של כולם, רק את של הפלסטינים.

image003_10.jpg

 

כשסיים מנשה את משימת העיכוב והצילום עבר למחסום הרכבים. שם, בלי לנמק למה (שוטר לא מנמק לפלסטינים למה אבל לי יש השערה), הורה לבצע את נוהל גב-אל-גב לאדם “מאד חולה” כדברי הצוות הרפואי במרכז מסלול התנועה ולא במקום הרגיל שמיועד להעברת חולים, והעומס התחבורתי הועמס עוד יותר.

                                                    *

בדרך חזרה מקלנדיה חשבתי על החייל שכינה אותי “עוזרת לרעים” והבנתי שהרע והטוב כמו היפה הם בעיני המתבונן וקשורים למקום שבחר האדם להיות בו כמו למקום שבחר את האדם להיות בו, וחשבתי גם כמה טועה החייל שלא יודע שאני לא עוזרת ולא באה כדי לעזור, אבל במקרים שכאלו אני מזהירה וגם הפעם הזהרתי את הנערים ויידעתי אותם איפה ומי אורבים להם.

image005_1.jpg

 

  • תודה לשרית מיכאלי האורים ותומים שלי בנושא הצבא.

 

 

 

 

  • מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • בסרט: "סיפורו של מחסום"
      נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.

       

      מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)

      המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.

      מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.

      המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה  (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.

      בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר.  קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ.  עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום. 

      ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.

      בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.

      (מעודכן לאוקטובר 2021)

      https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI

      קלנדיה: בדרך לתפילה
      Tamar Fleishman
      Feb-27-2026
      קלנדיה: בדרך לתפילה
לתרומה