קלנדיה
בוקר קר, רטוב וקצר
כל חמש תחנות הבידוק היו פתוחות כשהגענו למחסום קלנדיה בשעה 5:30 בבוקר קר ורטוב. התורים לא גלשו מן הסככה והיו קצרים גם לקראת הכניסה לתחנות הבידוק עצמם. חיילת תורנית האחראית על ויסות הזרימה דרך המכלאות דאגה לחסל את התורים כמעט כל פעם שהיא פתחה את הקרוסלות. היה לנו הרושם המובהק שבנוסף לניהול טוב של הזרימה, פחות אנשים הגיעו הבוקר מאשר כרגיל. אולי בגלל מזג האויר המאוד לא נוח שאיים להיות קשה עוד יותר. בכל אופן, התורים לא גלשו מעבר לסככה במשך הבוקר.
שמחנו לראות שחתיכת המתכת שפרצה מן הרצפה באמצע הסככה (שארית מאחד הספסלים), שדווחנו עליה בשבוע שעבר כי היוותה סכנה לחיים ולבריאות, הוסרה!
קצין המת”ק הגיע בשעה 6:10 כדי להפעיל את השער ההומניטרי וכשהוא ראה שאין דרישה לשער (בגלל קצב המעבר דרך המכלאות) הוא עזב בשעה 6:15. לאחר כמה דקות הגיע זוג עם תינוקת על הידים. למזלם, קצין המת”ק השאיר את המפתח לשער ההומניטרי בידי אחד המאבטחים (החלטה חכמה מאוד וראויה לשבח!), והוא פתח את השער לזוג הזה. אבל, כאשר אנשים אחרים שרשאים לעבור דרך השער מנסים להצטרף לזוג בן המזל, המאבטח שולח אותם בחזרה לתורים העוברים דרך המכלאות. קצת יותר מאוחר, אנשים שהגיעו למחסום לא מכבר התאספו ליד השער, ואותו מאבטח עבר לידם (בצד השני של הסורגים) בלי להתייחס אליהם בכלל. אנו בתנועת יד הפננו את תשומת ליבו בכל זאת לקהל הזה, והוא חזר על עקבותיו כדי לומר להם שהשער סגור ועליהם לעבור לתורים העוברים דרך המכלאות. ומה היה קורה אילו לא היינו שם לדרוש, כביכול, שיעשה את המנימום ויתייחס לאנשים ליד השער כדי שלא יבזבזו שם את זמנם לשווא?
כאשר המיכלאות היו ריקות למדי בשעה 6:45 עברנו גם אנו דרך אחת מהן ויצאנו את המחסום לאחר קצת יותר מ-10 דקות. חיילי הבידוק לא ידעו איך להתייחס לדרכון דפלומטי (של האורחת שלנו), אבל דאגו להתייחס לנושאת הדרכון בנימוס.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanJul-21-2026קלנדיה. שיחה בצל החומה
-