קלנדיה
הודעת דו”צ:
“במהלך חג הפורים יוטל סגר ביהודה ושומרון וכן ייסגרו המעברים ברצועת עזה למעט מקרים הומניטריים”.
הריקנות שבכניסה אל ובתוך המחסום מספרת את הסיפור של מי שלא נכלל במושג העמום “מקרה הומניטרי” שנתון לשרירות לב המערכת ולא לצורך האנושי של בני האדם לנוע לפי חפצם.
חוקי סגר פורים החריגו את הפועלים באזור התעשייה עטרות לא כמחווה הומניטרי לפלסטינים אלא למען המעסיקים היהודים, בעלי המפעלים שהפלסטינים עבורם הם כוח עבודה זול זמין ואמין.
פלסטינים שפרנסתם באתרים אחרים, שלא בבעלות יהודית, ושמדרך הטבע אינם חוגגים את פורים, לא זכו לפריווילגיית ההחרגה ונשארו מובטלים מאונס.
כ- 20 פועלים שכאלו עמדו מול המחסום ובמשך רבע שעה צעקו את מחאתם.
“אין להם שכל”, אמר אבו-מג’די, “איזה סיכוי יש להם, 20 אנשים מול כל הצבא”?
*
הזקנה שוב יושבת על הבלוק שעל יד עמדת החיילים ביציאה ממחסום הרכבים ומושיטה את ידה לנדבה.
האישה ששרדה את הירי, עכשיו היא מושכת את הרגל הפגועה וצולעת בכבדות.
אלו שיושבים בפילבוקס ועומדים מוגנים בבטונדות ולובשים ווסטים קרמיים ואוחזים ברובים ואקדחים, כמו אלו שצופים בפלסמות בתוך המחסום ורואים את כולם ואת הכל,
כולם, כולם מכירים אותה את הקבצנית הזאת,
“לפעמים הם אפילו מביאים לה לאכול ולשתות”, סיפר הבחור שהיה עד ראייה לירי.
“עכשיו אמרו לה (צבא? – משטרה?) שתביא את הקבלות על הטיפול הרפואי”.
מה שנשאר זה לשאול:
- מי ירה? d
- למה ירה?
- האם מתנהלת חקירה?
- לאן נעלמה הסכין שעליה הודיע דו”צ בפרסום שלאחר הירי?
- מי הם אלו שראו את האישה מחזיקה את התיק בצורה מחשידה (כך בהודעת דו”צ)?
- האם תפוצה האישה?
- האם יתנצלו על הפללת הקורבן?
ואולי ויותר סביר שמה שהיה הוא שישנו והוא שיהיה,
יורים ומורחים.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanFeb-27-2026קלנדיה: בדרך לתפילה
-