קלנדיה
שימוש בגז מדמיע בפקק התנועה
כשהגענו ב 05:30, כל חמשת תחנות הבדיקה היו פתוחות. התורים שהגיעו עד למגרש החניה, התקדמו מאוד לאט.
ב 6:00 התקשרנו למת”ק והמלצנו שנציג שלהם יגיע לפתוח את השער ההומניטרי היות ואנשים עמדו בתור כבר זמן מה. קצין וחייל הגיעו לאחר כ10 דקות, בדקו את האישורים, פתחו את השער ועשו זאת שוב כל פעם שקבוצת אנשים התקבצה מול השער.
בינתיים, בין 6:00 ל6:07, שמענו קולות עזים מחוץ לשטח הבידוק של הולכי רגל. גילינו במהירות, בעזרת האנשים שנכנסו למחסום, את מקור הצעקות – שימוש בגז מדמיע כדי להתיר פקק תנועה (!) והולכי הרגל בדרכם למחסום נפלו קרבן לשאיפת האדים. בדרכנו החוצה כדי להיות עדות לפעילות זו ( שהגיעה לסיומה), פגשנו בחור צעיר מקסים שמועסק ע”י משרד התחבורה שתפקידו לנטר את התנועה דרך מחסום הולכי הרגל ולדווח כמה זמן לוקח לחצות אותו. הוא הסביר שהגז המדמיע נורה ע”י החיילים כדי להרתיע את הנהגים בדרכם למחסום כלי הרכב מלחסום את התנועה מהכיוון השני (ראה דו”ח מה8/1/2016). ספרנו לו שמחסום ווטש אוספת שנים נתונים על כמה זמן לוקח לחצות את המחסום ואנו שמחות שממשלת ישראל הצטרפה למאמצים שלנו.
לדוגמה, ב6:50 פעילת הEAPPI שהצטרפה אלינו הבוקר סיפרה לנו (לאחר ששוחחה עם העמית שלה מהצד השני שהתמקם ביציאה) שלוקח לאנשים כ-45 דקות לחצות את המחסום. באותו זמן (6:50), התחלנו לעקוב אחרי בחור צעיר בסוף אחד התורים. תצפתנו שלקח לו 30 דקות להכנס לתחנת הבידוק. בסוף, ב7:20, הצטרפנו לאחד התורים ( שכבר הוכלו בתוך הסככה) ולקח לנו כ25 דקות לצאת מהמחסום.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanApr-12-2026קלנדיה. עבדאללה ליד דוכן הפירות שלו
-