קלנדיה
ביטחון או ביורוקרטיה?
כשהגענו בשעה 5:45 למחסום, כל חמש תחנות הבידוק היו פתוחות והמגיעים זרמו חופשית דרך המכלאות לשרוולים. אולם, עד השעה 6:15 התורים כבר הגיעו לשפת החניון, וכך המצב נשאר עד לשעה 6:45 לערך, כאשר התורים התחילו להתקצר והמכלאות כמעט והתרוקנו כל פעם שהקרוסלות נפתחו.
לשמחת העוברים במחסום, הסידור של רמדאן (שהכפיל את המרחק מן היציאה מן המכלאות לשרוולים) בוטל.
חיילת המת”ק הקבועה וחייל שנראה לנו חניך הגיעו בשעה 6:00 לפתוח את השער ההומניטרי אבל לא פתחו אותו. אחרי המתנה ארוכה, האנשים שעמדו לידו נטשו אותו כי סוף סוף נודע להם שהחיילים או ששכחו את המפתח לשער או שלקחו את המפתח הלא נכון ולכן לא יכלו לפתוח את השער. בשעה 6:25 שוטרת הגיעה עם המפתח והשער נפתח מספר פעמים תוך חצי השעה הבאה. השער נסגר (החיילים האחראים עליו עזבו) בשעה 7:00, כאשר התורים דרך המכלאות התקצרו בהרבה.
אנו הצטרפנו לתור דרך אחת המכלאות החצי ריקות בשעה 7:05 ויצאנו מן המחסום בשעה 7:40. עיקר ההמתנה הייתה בתור להכנס לבידוק בגלל מקרה של אישה ובנה שרצו להגיע לקונסוליה האמריקאית כדי לבקש ויזות לארה”ב והגיעו למחסום מצוידים במכתבי הזמנה לקונסוליה לצורך זה. העניין הפך לדוגמה מובהקת של חוסר תקשורת גם בגלל בעיות שפה (שאיש פלסטיני צעיר, טוב-לב, ודובר עברית שנשאר כדי לעזור בתרגום ניסה לפתור) וגם בגלל עוינות החייל ש”ניהל את הארוע”.
סיבות שונות לא לתת לשנים לעבור, כולם כרוכים בתקנות הקשורות לויזות — שממילא לא היו לעניין — ניתנו ע”י החייל. מהמקום שאנו עמדנו, לא יכולנו לראות אם עצם הבעיה היה חוסר היתר לעבור את המחסום, אבל לא שמענו את המילה “היתר” (בעברית או בערבית) תוך כדי השיחה — וגם, בימים האלה, קשה להאמין שפלסטיני תושב הגדה לא יודע שהוא צריך להצטיד בהיתר כדי להכנס לירושלים. (ומאידך, מי יודע?) בכל מקרה, דיאלוג החירשים נמשך ונמשך עד שהחייל הסכים לבדוק את העניין אצל מפקדו, ובינתיים עמיתו שחרר את זרם הממתינים לתוך אזור הבידוק בזמן הבירור. בשל התחייבות בענייני עבודה במרכז העיר בעוד חצי שעה, לא יכולנו להשאר עד לפתרון המחלוקת, ככה או אחרת.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanFeb-27-2026קלנדיה: בדרך לתפילה
-