קלנדיה
בוקר שהחל כסיוט והסתיים בקול דממה דקה
השבוע, בשל עיד אל-פיטר שיחול במחצית השניה של השבוע, יצאנו לקלנדיה ביום ראשון. הגענו כרגיל לקראת 5:15, חנינו לפני המחסום ועברנו ברגל לצד הפלסטיני. עוד כשאנו מתקרבות למחסום מהצד הישראלי אנו מתפלאות על כך שאין כמעט אנשים שיוצאים ממנו. כשהגענו פנימה, הובהרה הסיבה לכך. את פנינו קיבל כאוס מוחלט ומייד ניגשו אלינו אנשים להתלונן על המצב.
כאוס בקלנדיה – 5:15
התברר שלמרות השעה המאוחרת יחסית פתוחה רק עמדת בידוק אחת מתוך החמש. בדרך כלל בשעה הזו כל העמדות כבר פתוחות, שכן זו כבר שעת עומס במחסום. מיד התקשרנו לברר והבטיחו לבדוק ולטפל.
X אדום – עמדות בידוק סגורות בקלנדיה – 5:25
הזמן חלף, אך ה-איקס האדום נותר בעינו מעל 4 מ-5 העמדות. בסככה שרר כאוס מוחלט. רבים ישבו על הספסלים, עמדו ליד הקיר מחוץ לסככה, או הסתובבו עצבניים בסככה. בכניסה למכלאות בלגן שלם, אנשים דוחפים ומטפסים אחד על השני בנסיון להצליח להשתחל פנימה ברגע שיפתחו הקרוסלות. כמובן שזה קורה לעתים רחוקות, כי קצב ההתקדמות בבידוק איטי כאשר רק עמדה אחת עובדת. ליד השער ההומניטרי כבר מתגודדים אנשים, כי ברור להם שלא יוכלו לעבור בתור הרגיל.
התורים קרסו, הבלגן חוגג – 5:30
שוועת האנשים עלתה השמימה, וגם החיילת הבודדת באקווריום נראתה מיואשת וניסתה לברר במכשיר הקשר מה קורה. טלפון נוסף לחמ”ל, אומרים לנו שהודיעו, אך עדיין לא קורה דבר. ואז לפתע נשמעו שתי יריות בודדות מכיוון מחסום הרכב. אנשים רבים יצאו החוצה לחניה (הריקה, כי היא חסומה כל חודש הרמדאן) והתקרבו לגדר התוחמת את החניה מהצד הסמוך למחסום כלי הרכב.
משקיפים מהחניה הריקה אל מחסום כלי הרכב – מדוע נשמעו יריות???
בין כה וכה אי אפשר לעבור בקרוב, אז מנסים להבין מה קרה, אך ללא הצלחה. אין סימן לתכונה מיוחדת והתנועה במחסום כלי הרכב ממשיכה להתקדם כסידרה. האנשים שבים לאיטם פנימה, אך אין שם שיפור בינתיים. היאוש לא נעשה יותר נוח…
מיואשים בקלנדיה
רק בשעה 5:35 נפתחו סוף סוף 4 העמדות הסגורות. ב-5:45 גם הגיע שוטר וכעת כבר הכניסו הרבה אנשים בכל פעם שפתחו את הקרוסלות. אך הלחץ עדיין היה רב. לאט לאט החלו להיווצר תורים מסודרים מאחורי ערימת האדם בכניסה למכלאות. נשים שהגיעו עשו נסיון לגשת לתור הרגיל ולהשתלב מהצד, אך ויתרו מייד. זה כרוך בהידחפות של ממש בין הגברים, דבר שאינו רוצות לעשות. בד”כ, כאשר התורים מסודרים, הגברים מאפשרים להן להשתלב בתור מהצד, בכניסה למכלאות.
מעט אחרי 6 הגיעה שוטרת ואחריה קצין מהמת”ק. ביחד פתחו את השער ההומניטרי והעבירו את הממתינים שם (רק זכאים כמובן). הגיעו גם מאבטחים וכעת הכל זרם במהירות. ב-6:15 כבר היו שוב תורים מסודרים. בתחילה ארוכים ומהר מאוד התקצרו. ב-6:30 כבר לא היה כמעט תור לפני המכלאות. מי שהגיע עכשיו יכול היה לחשוב שזהו בוקר רגוע בקלנדיה…
6:30 – הכל נרגע
אותנו זה רק מרגיז יותר, כי הדבר מוכיח שאם החיילים היו טורחים להגיע בזמן הכאוס היה נמנע ואנשים היו יכולים להגיע לעבודה רגועים ולא כלאחר קרב, ועוד בצום. “בשוך הסערה” הבחנו שהדוכנים המאולתרים שהיו בסככה נעלמו. כך גם הדוכנים שהקיפו את הקיוסק בחוץ נעלמו ונותר הקיוסק המיותם, סגור ומסוגר בשל צום הרמדאן. ככל הנראה נדרשו לסלק את הדוכנים משום מה. הצטרפנו לתור ב-6:37 ותוך כ-10 דקות היינו בחוץ.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanApr-12-2026קלנדיה. עבדאללה ליד דוכן הפירות שלו
-