קלנדיה
לא מעניין אותי הרמדאן שלהם
היערכות לרמדאן וחידושים
הגענו לקלנדיה לקראת 5:15. חנינו לפני המחסום ועברנו ברגל לצד הפלסטיני. אנו מגיעות ואת פנינו מקבלים תורים ארוכים. 5 עמדות הבידוק כבר פתוחות ואין הרבה אנשים לפניהם. רק כאשר החיילת באקווריום פתחה את הקרוסלות שבקצה המכלאות ואנשים התחילו לעבור הבחנו בחידוש – באזור שבין הקרוסלות לעמדות הבידוק הוסיפו גדרות-מעקה כך שהעוברים צריכים ללכת בסלאלום לפני שמתחלקים לעמדות הבידוק. הצעירים מדלגים מלמעלה וחוסכים את הסיבוב.
התורים התקצרו מעט ובינתיים יצאנו החוצה לראות את ההיערכות לימי ששי של הרמדאן. מגרש החניה סגור – בטונאדות חוסמות את הכניסה. משמאל למבנה המחסום הדרך המובילה אל מגרש החניה נסללה באספלט חדש ועליו שלושה מסלולים תחומים בבטונאדות ובקצה 3 בודקות. כנראה יערכו בידוק שם. ראינו שיש קרוסלה שמובילה אל תוך המחסום בקצה השמאלי של הסככה. תהינו האם היא חדשה או שהיתה שם תמיד והאם יעשו בה שימוש בימי ששי ויחסכו את ההליכה מסביב? בד”כ נכנסים לסככה מצידה הימני וממתינים בתורים לפני המכלאות (שלא פעם גולשים הרבה מחוץ לסככה).
מפאת הצום של חודש הרמדאן הקיוסק לא נפתח כמובן וגם מוכרי הבייגלה והעוגות לא מגיעים. האנשים לא מעשנים והמקום נקי קצת יותר מבד”כ. בגלל שלא לוקחים איתם את ארוחתם, הרבה אנשים הם ללא התיקים והשקיות הרגילים. זה עוזר כאשר מודיעים מאוחר יותר ברמקול כי בעמדה 2 ניתן לעבור רק ללא תיקים ושקיות (כנראה מכונת השיקוף לא תקינה). בד”כ אין כמעט אדם ללא תיק או שקית, אך ברמדאן יש רבים.
בשלב מסויים הגיע שוטר. כשהקרוסלות נפתחות הוא יוצא החוצה ומשגיח שלא ידלגו מעל הגדרות החדשות. הוא תופס מישהו שקפץ מעל וקורא לו לבוא אליו. לוקח לו את ההיתר ואומר לו שיקבל אותו רק בשבע. האיש פונה אלינו. מסתבר שהוא קיבל היתר רק עכשיו וזו פעם ראשונה שהוא עובר. לא מכיר את הנהלים במקום. בתחילה חשבנו שאולי ההיתר שלו לשעה מאוחרת יותר, אך הסתבר שזה עונש על כך שקפץ מעל המעקה החדש. הנגדת מהמת”ק הגיעה היום בזמן, בסביבות 6. היא מדברת עם האיש בערבית ומסבירה לו מה עשה לא בסדר. הוא מתנצל ואומר שהוא חדש כאן ולא ידע. השוטר דורש ממנו להמתין ולדבר איתו עברית, שפה שהאיש אינו שולט בה.
ב-6:09 נפתח השער ההומניטרי לראשונה, ובהמשך החיילת הנגדת מהמת”ק פתחה אותו מדי פעם כשבאו אנשים זכאים. השוטר המשיך “לצוד” אנשים שקופצים מעל המעקות החדשים ולהעניש אותם בהחרמת ההיתר. לראשונים החיילת החזירה בסופו של דבר את ההיתר בשעה 6:35. לאחרים הוא הסכים לוותר מהר יותר, אך תוך התראה שבפעם הבאה יילקח להם ההיתר לתמיד.
במהלך שהותנו הגיעו עוד ועוד כוחות. למאבטח הראשון שהגיע הצטרפו עוד שלושה, שאחד מהם אכל בהפגנתיות בחוץ וכאשר חבריו העירו לו שהאנשים צמים הגיב “לא מענין אותי הרמדאן שלהם”. לשוטר הצטרפה עוד שוטרת ובשלב מסויים הגיע גם שוטר שלישי לזמן קצר. בשיא היו 9 – החיילת התורנית באקווריום, הנגדת מהמת”ק, 3 שוטרים ו-4 מאבטחים. אך בהמשך עזבו מרביתם. הנגדת מהמת”ק עזבה בשעה 6:45, למרות שהיו עדיין תורים ארוכים.
בשעה 7 הצטרפנו לתור. לקח לנו 35 דקות לעבור, שזה יותר מבד”כ (בשים לב לכך שאנו נוהגות להצטרף לתור אחרי העומס, כאשר התורים כבר קצרים). לא נראה שהסלאלום החדש מביא איתו בשורה כלשהי…
בחוץ ראינו שעשו נקיון של המדרכות והאזור. הזבל נאסף לשקיות לבנות גדולות של העיריה, המונחות בכל מקום וממתינו לאיסוף.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanJul-21-2026קלנדיה. שיחה בצל החומה
-
