מחסום שקד – טורה 0730 – 0750
השטח ליד גדר המערכת נוקה ושני מכשולי בטון נוספו על הכביש לפני גדר המחסום. אין כמעט עוברים ושבים: במשך 20 הדקות שהיינו שם, נכנס למרחב התפר אדם אחד ויצאו שניים, אחד מהם בעגלה רתומה לחמור. כולם עברו במהירות. אפילו אין את מי לשאול מה הסיבה לכך.

 מחסום ריחן – ברטעה  0800 – 0900
כדרכנו ירדנו בהתחלה דרך השרוול לטרמינל: בפתח השרוול העליון, במגרש החניה, ממתינות מוניות רבות. בדרך כלל זה סימן בדוק לעיכובים ופקקים בטרמינל. אך  בדרכנו למטה וליד הפתח פגשנו אנשים רבים, וכולם סיפרו לנו שהמעבר מהיר למדי, כרבע שעה.
התנועה רבה וערה מאוד לשני הכיוונים, יחידים, משפחות, ואפילו 3 ילדים בערך בגיל 8, שמגיעים לבדם לטרמינל ועוברים לגדה בדרכם לג'נין. בפתח הטרמינל הם משחקים בקרוסלת המעבר, מתנדנדים עליה ונכנסים ללא היסוס.
המעבר אכן נראה מהיר בשני הכיוונים, ולאחר מספר דקות שהיינו שם גם נפתח אשנב נוסף. אחד העוברים מודה לנו וטוען שכאשר אנחנו שם המעבר מהיר, וכאשר לא – זה יכול לקחת גם שעתיים. אין ממתינים בפתח בשני הכיוונים.
בפתח הטרמינל נוסף מעקה הפרדה, כנראה כדי לנתב בין היוצאים לנכנסים. 
מכוניות, לא רבות, נבדקות בקבוצות של 4, כ – 17 דקות לקבוצה. במגרש החנייה התחתון אין כעת מוניות ואין נהגים לשוחח איתם. הדבר המפתיע הוא שרוב העוברים, כמו גם העובדים האזרחיים במחסום, אדיבים במיוחד, טובי מזג ומסבירי פנים. מברכים בשלום ושואלים לשלום הזולת.
בדרכנו למגרש החנייה התחתון, טיול שאנו נוהגות לעשות תמיד ברגל, עוצר אותנו באדיבות רבה אחד מעובדי המחסום ואומר שמותר לנו לרדת לשם רק במכונית. עד שתתברר  בטלפון טענתנו שמותר גם ברגל, אנו משוחחות איתו. לדבריו, האווירה במחסום אכן רגועה, והסיבה לדעתו היא שיש בו אזרחים ולא חיילים: "אם היו פה חיילים, זה היה נראה לגמרי אחרת. אנחנו גם אזרחים, גם יותר מבוגרים ושקולים, ויודעים לפשר ולפתור בעיות".
מרחק רב מהבעיות הקשות שאפיינו את התנהלות המחסום בראשית ימי החברה האזרחית בו. היום צח וצלול, המעבר מהיר, והמלחמה רחוקה רחוקה. אפילו בהזורע ביתי, בו מתארחים פליטי נחל עוז, הטלוויזיה והרדיו והאינטרנט פועלים במלוא הקול, הוויכוחים רמים והלבבות זועמים וחרדים, המלחמה מורגשת יותר.