חג הרמדאן כבר שבוע כאן. המצב במחסומים שקט בינתיים. ניתנו הרבה אישורי כניסה להר הבית, לתפילות ולביקורי משפחות. כולם מחכים לימי השישי הבאים, אז מגיעים יותר אנשים לתפילות, והמתח עולה לקראת חג הפסח ב-3.4. מכל עבר מסתובבת שמועה שהיהודים עומדים להקריב גדי בהר הבית בערב הפסח. המוסלמים מודאגים ונחושים להגן על חראם אל שריף…
פנינו מועדות גם לפגישה שקבענו עם נפוז דאדואה, בבית המשפחה המאוים בהריסה.

מחנה פליטים שועפאט – מגרש ההסעות לתלמידים פעיל אך לא מלא. בגלל הרמדאן וחופשת הפסח, לומדים מחוץ למחנה רק בבתי ספר נוצריים. אנו משוחחות עם האחראי על ההסעות. לאחרונה הוקדש נתיב יציאה אחד לטובת האוטובוסים של בתי הספר, והבדיקה נעשית בהם רק באוטובוס עצמו או בכלל לא. סומכים על הסדרנים מטעם הוועד של המחנה.

בשאר האוטובוסים מורים לכל הנוסעים לרדת והתעודות שלהם נבדקות אחת אחת, ואז הנוסעים עולים חזרה. 

במחנה ‘שממה’ אפיינית לימי הרמדאן. מלבד מכולת או שתיים הכול סגור. הזבל נשפך מהפחים המלאים אל הרחובות המצולקים במהמורות. בושה! כמו שאומרים בהפגנות.

בכניסה למחנה שועפאט וביציאה לכיוון ענאתה יש שלטים המודיעים על שדרוג “כביש ראשי ענתות”. ניסיתי לברר למה הכוונה. לא מצאתי. עבודות הרחבה ראינו רק בדרך המובילה מצומת ענתות לכיוון ההתנחלות ענתות. נמשיך לברר איך זה קשור למחנה הפליטים (?)  בחיפוש באינטרנט מצאתי ידיעה טרייה אחרת – שב-3.4 , ממש לפני פסח, אושר הכביש שיחבר את תושבי בנימין וצפון השומרון לירושלים, לישראלים בלבד. הכביש יתחיל מצומת שער בנימין, יעבור במעבר השקוע במחסום קלנדיה (המיועד לישראלים בלבד) ויתחבר לכביש 443 וכביש בגין המוביל לירושלים. כביש בלי פלסטינים ובלי פקקים.

מחסום הזיתים: המחסום ריק למדי. ביתני המעבר לתפילות הרמדאן והשלטים כבר עומדים במקומם. נגיע לשם בשבוע הבא לבדוק איך המעבר השנה.

ביקור בבית משפחת דאדואה:   ביום רביעי שעבר, יום לפני תחילת הרמדאן, הביא כמאל הנהג למשפחת דאדואה תרומת מזון וכסף ממשפחתו המורחבת במחנה שועפאט. היום אנחנו מביאות ממתקים ודברים נוספים. בינתיים לא התקדמנו בניסיון לגייס את עמותת AMOS האנגלית לעזרה בנושא ההריסה המרחפת על בית המשפחה (ראו דוח קודם). את נציג העמותה בבית לחם תפסנו בגרמניה, והוא הבטיח שיתקשר כאשר יחזור, אך שאין לו פרויקט מתוכנן לעזרה בנושאים כאלה השנה. התורמים מאנגליה לא ענו לאימייל עדיין.

נפוז ושני הבנים מקבלים את פנינו בחצר מחוץ לבית, הבנות עדיין ישנות – עכשיו חופשת רמדאן, שהתחברה עם שביתת בתי הספר באל חאדר בחודש האחרון. אנחנו משוחחים על מצב האב, מוחמד, שלא קיבל אישור כניסה לישראל (הוא מַמנוּע) ולכן לא יכול להגיע לטיפול בבית החולים אוגוסטה ויקטוריה בהר הצופים. נפוז מספרת שהוא היה בבית חולים בבית לחם, אבל פונה משם ונמצא בבית חולים השייך לרשות הפלסטינית בכפר תקוע (לידו הוקמה התנחלות תקוע). שם כנראה לא מקבלים טיפולים רציניים. כל דבר אחר דורש הרבה כסף. אנחנו מצלמות את הפרטים של מוחמד ונערב את חנה ב’ בנושא. מבטיחות לבקרם שוב במהלך הרמדאן.