חזרה לדף חיפוש דוחות

שועפאט: בבית משפחת אבו-חדיר

תגיות: מים
צופות ומדווחות: תמר פליישמן
28/09/2026
| אחה"צ

כאן, ליד גדר הבית בו נולד וגדל, כאן, במרחק מטרים אחדים מפרחי הגרניום שמקיפים את המצבה שמנציחה את שמו, כאן הוא ישב על המדרגות וחיכה להנץ השחר כדי ללכת למסגד ולהשתתף בתפילת השחר.
מכאן, מהמקום המוכר הזה, שעל פניו היה בטוח ומוגן, הוא, הנער מוחמד אבו-חדיר שאז טרם מלאו לו שש עשרה נחטף בידי שלושה בני משפחה אחת, הוכנס למכונית, הובל ליער ירושלים ונרצח באכזריות שלא תתואר.

לפני ימים אחדים מת האדריכל והמבצע של הרצח, שהוא ושני אחייניו ביצעו את המעשה הנתעב, שהוא ושותפיו ביקשו לפני שלוש שנים מהרשויות וממשפחת הקורבן חנינה.
עורכי דינם של הרוצחים סיפרו להורי מוחמד אבו -דייר שהם מתחרטים ומצטערים על מעשיהם.
החנינה לא ניתנה אז ולא ניתנת עתה, לפחות בינתיים, לאיש מהם ששבים ומבקשים מחילה שוב ושוב כל כמה חדשים.

כשקראתי אודות מות המפלצת, טלפנתי לאבי הקורבן, לחוסיין אבו-חדייר. חוסיין אמר: “זה מאלוהים” וביקש שאבוא לביתם. באתי.
ישבנו בחדר ההסבה כשהילד המת, ילד שהשנים לא עברו עליו, נשקף מכל הקירות.

“זה לא שמחה” אמר חוסיין, “גם אם הוא מת, לנו אין שמחה, אבל זה טוב שאלוהים לקח אותו.
ראיתי בתקשורת שהרבה כתבו זיכרונו לברכה, למה? – מה לברכה? אני עייף כבר ממלחמות, אני לא מאמין שנשיא המדינה ייתן חנינה לשניים שנשארו בחיים”.

מחוץ לחצר הבית, ליד המצבה, בסמוך למדרגות עליהן ישב מוחמד בליל חטיפתו, הקים אבי הילד מתקן למי שתייה. “עשיתי את זה לצדקה” אמר חוסיין, “בכל יום אני ממלא את מיכל המים ובכל יום, כשילדים חוזרים מבית הספר הם עוצרים כאן ושותים. זה ימשיך גם אחרי שאני אמות”.

  • ילדים חיים שותים מים חיים לזכרו של הילד המת.
  • מים אין בכוחם לכבות את האש ששרפה את הילד, אבל יש בכוחם להשאיר את זכרו חי.

הפצעים הפיזיים אמנם הגלידו, אבל הנפש לא חדלה מלדמם, האדם לא צריך ימי זיכרון, כל יום הוא יום זיכרון, בכל יום הקרביים מתהפכים, אבל ימים כאלו, כשפני הרוע צפים ועולים, משולים להסרת הגלדים.

 

תיאור מיקום

  • מחסום מחנה פליטים שועפאט / ענאתא-שועפאט (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    •  

      כאן מוצב מחסום לכלי רכב ולהולכי רגל בשטח מוניציפאלי ירושלים המוצב על גדר ההפרדה בדרום-מערב מחנה הפליטים שועפאט. המחנה נמצא בשטחה המוניציפאלי של ירושלים אך הופרד ממנה על-ידי מכשול ההפרדה. המחסום מאויש על-ידי שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות ופעיל 24 שעות ביממה. בדצמבר 2011 הורחבה התשתית של המחסום לכזו של טרמינל.המחסום משמש למעבר תושבי מחנה הפליטים שועפאט ושכונת ראס ח'מיס לירושלים. מחסום ראס ח'מיס ששימש גם הוא לצורך כך נסגר בחודש ספטמבר 2012. בנוסף מורשים לעבור במחסום תושבי שאר מזרח ירושלים ותושבי ענאתא המחזיקים בהיתרי כניסה לישראל. מעבר שאר הפלסטינים אסור.

      מחנה שועפאט, הוקם ב-1966 עבור פליטי הגדה מ-1948 ואוכלס אחרי מלחמת ששת הימים במפוני הרובע היהודי.כיום חיים בו כ-25,000 תושבים המחזיקים בתעודות זהות כחולות לצד כ-15,000 בעלי תעודות זהות פלסטיניות. רמת התשתיות והשירותים במקום ירודה, המחנה סובל מעוני, הזנחה וצפיפות יתר. כל בתיו מחוברים לתשתיות החשמל והמים הציבוריות, אך לא כולם מחוברים לרשת ביוב.השירותים במחנה מסופקים בידי אונר"א למעט שירותים שונים כמו מרפאות בריאות ומימון שירותי הסעות לתלמידים לבתי ספר בירושלים.

      .

      ענאתא: מאחז חדש קם דרומה לצומת
      Anat Tueg
      Jan-25-2026
      ענאתא: מאחז חדש קם דרומה לצומת
לתרומה
מתנדבת מחסום ווטש משוחחת עם גבר פלסטיני בדרום הר חברון

איננו יכולות להבטיח שנעצור את אלימות המתנחלים,

אבל אנחנו כן יכולות להבטיח שלא נפסיק להגיע.

תרמו עכשיו