שועפאט: בבית משפחת אבו-ח'דיר
גם חלוף השנים, גם שמחת המפגש, גם הנחת מהנכדים, אין בכוחם להעלים את צלקות הכאב.
בני אדם לומדים לחיות עם האין, אבל אין ספר הנחיות שמלמד איך למחוק את יגון הזיכרונות מהילד האהוב שנשרף בעודו חי ואיך להתמודד עם הגעגועים.
ישבנו לשיחה בסלון בית משפחת אבן-ח’דייר, דיברנו על שקרה אז וקורה כיום, על המקריות שחורצת גורלות והורסת מעגלי חיים, על כך שבנם מוחמד לא סומן מראש כמי שאמור היה ליפול בידי רוצחיו שתרו אחרי נער פלסטיני כל שהוא כדי לרצוח, כמו שהפושטים על עוטף עזה בשבעה באוקטובר לא באו מכווני מטרה לאדם זה או אחר אלא רצחו ושרפו את כל מי שנקרה בדרכם.
כך המשיכה והתנהלה השיחה בין ארבעה מבוגרים, קורבנות מקריים לאירועים טרגיים שקשר אישי מתמשך מחבר ביניהם לידידות אמיצה ולהסכמה על ערכי מוסר והומניות.
שוחחנו על מפעל החנינות שמפעיל נשיא המדינה שמכשיר את הלבבות לקראת חנינה לעמי פופר, לעמירם בן אוליאל ולדומיהם, כי צריך, אומרים מקורביו, ליצור סימטריה בין שחרור טרוריסטים פלסטינים לשחרור טרוריסטים יהודים ובכל חגיגת החנינות הזאת לא נפקד גם שמו של נתניהו. לפני שנתיים הייתה יוזמה לתת חנינה לרוצחי הילד מוחמד אבו-ח’דיר, אחרי פעילות ענפה של הוריו ועורך דינם היוזמה הנ”ל נגנזה לפחות בינתיים. מה יהיה בעתיד? – ימים יגידו.
תאמנו מועד ומקום לפגישה בין חוסיין לבין תלמידי בית ספר.
כשיצאנו מביתם סוהא (האם) ציידה אותנו בתמרים שנקטפו בחלקת אדמתם שביריחו, “מי שנותן לנו, אנחנו מחויבים לתת לו בחזרה” אמר חוסיין (האב).
תיאור מיקום
מחסום מחנה פליטים שועפאט / ענאתא-שועפאט (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
כאן מוצב מחסום לכלי רכב ולהולכי רגל בשטח מוניציפאלי ירושלים המוצב על גדר ההפרדה בדרום-מערב מחנה הפליטים שועפאט. המחנה נמצא בשטחה המוניציפאלי של ירושלים אך הופרד ממנה על-ידי מכשול ההפרדה. המחסום מאויש על-ידי שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות ופעיל 24 שעות ביממה. בדצמבר 2011 הורחבה התשתית של המחסום לכזו של טרמינל.המחסום משמש למעבר תושבי מחנה הפליטים שועפאט ושכונת ראס ח'מיס לירושלים. מחסום ראס ח'מיס ששימש גם הוא לצורך כך נסגר בחודש ספטמבר 2012. בנוסף מורשים לעבור במחסום תושבי שאר מזרח ירושלים ותושבי ענאתא המחזיקים בהיתרי כניסה לישראל. מעבר שאר הפלסטינים אסור.
מחנה שועפאט, הוקם ב-1966 עבור פליטי הגדה מ-1948 ואוכלס אחרי מלחמת ששת הימים במפוני הרובע היהודי.כיום חיים בו כ-25,000 תושבים המחזיקים בתעודות זהות כחולות לצד כ-15,000 בעלי תעודות זהות פלסטיניות. רמת התשתיות והשירותים במקום ירודה, המחנה סובל מעוני, הזנחה וצפיפות יתר. כל בתיו מחוברים לתשתיות החשמל והמים הציבוריות, אך לא כולם מחוברים לרשת ביוב.השירותים במחנה מסופקים בידי אונר"א למעט שירותים שונים כמו מרפאות בריאות ומימון שירותי הסעות לתלמידים לבתי ספר בירושלים.
.
Anat TuegJan-25-2026ענאתא: מאחז חדש קם דרומה לצומת
-