שועפאת: בית ספר יסודי סגור. סיור ממחנה הפליטים ועד גוש עציון
סיור מצפון ירושלים לדרום עוטף ירושלים – מבית ספר יסודי של עיריית ירושלים בבניין אונר”א לשעבר במ”פ שועאפט לבית נפוז דאדואה באל רוקבה שבפאתי דרום אפרת
מחסום ומחנה פליטים שועאפט
נכנסנו ברכב דרך המחסום כדי לבקר בבית הספר היסודי של עיריית ירושלים היחיד במחנה (לבעלי תושבות ירושלמית בלבד), השוכן בשוק ממכר כבשים לשעבר בסמוך לחומת ההפרדה. אנחנו מבקרות אותו לעתים, מתרשמות מהאווירה הטובה למרות התנאים המחפירים של הכיתות, אך חשות בחשש גדול של הצוות המנהל מתגובת העירייה לביקורינו. לפני שבועיים התפרסמה כתבה בעיתון הארץ על מתחם חינוך גדול וחדשני בשכונת שועאפט ורצינו לברר אם גם ילדים מהמחנה נקלטו בו.
בעבר נאמר לנו שמתוכנן מבנה חינוך חדש וגדול לבתי ספר יסודיים בחלקה מאחוריו. הדבר הפך נחוץ ביותר בעקבות סגירת מתחם החינוך של אונר”א ביולי 2025 והפסקת פעילות אונר”א במחנה (חרם שהכריזה ישראל על ארגון הפליטים של האו”ם בתקופת מלחמת עזה). אז נפלטו 600 ילדים חודש לפני סוף שנת הלימודים ולרבים מהם לא נמצא פתרון מתאים בשנת הלימודים החדשה. בבתי ספר אחרים שביקרנו במחנה הייתה צפיפות בלתי נסבלת בכיתות.
להפתעתנו מצאנו את בית הספר סגור!
תושבים הפנו אותנו לאחד מבנייני קריית החינוך של אונר”א לשעבר. סמוך למה שהיה מגרש הכדורגל במתחם והפך למגרש חניה. רעש תלמידים גדול עלה מהבניין, אך לא הורשינו להיכנס לביה”ס בלי תיאום וליווי של העירייה. תושבים העריכו שיש בו כ-1,500 תלמידים שהגיעו מעוד 2 בתי ספר שנסגרו במחנה.
בשיחה עם דובר העירייה הוא סיפר שבעלי הקרקע של מתחם אונר”א לשעבר הם אנשים פרטיים (חלק מהם יהודים!) והעירייה שוכרת מהם ישירות את הבניין. שאלנו על הצפיפות בכיתות וביקשנו לבקר.
שאלנו גם על תלמידי אונר”א לשעבר שאינם בעלי תעודות כחולות, איפה הם לומדים עכשיו, כי הרי רק לבעלי תעודות כחולות מיועד ביה”ס החדש? הוא הבטיח לברר עם הממונה בעירייה על החינוך במזרח העיר, אך הוסיף, שמבחינת העירייה כל מי שאין לו תעודה כחולה במחנה הוא שוהה בלתי חוקי, אפילו אם משפחתו מתגוררת במחנה שנים רבות.
שאלנו אם היה תיאום כלשהו עם הרשות הפלסטינית בנוגע לתלמידים אלה ושיבוצם במסגרות קרובות (עם הסעות וכו’). הוא אמר שהוא מניח שכן, אבל אין לו מידע בעניין והבטיח לברר.
לבסוף ביקש שאם ניתקל בבעיה הומניטרית כזו, נעביר אותה לטיפולו. הסכמנו. שיתוף פעולה עם עיריית ירושלים בנושאים הומניטריים בשכונות הירושלמיות שהופרדו בחומה יכול להועיל. אנחנו מתכוננות לבקר בקרוב גם במתחם החינוך החדש בשועפאט ולראות אם ילדים ממחנה הפליטים זכו ויזכו ליהנות מהחינוך החדשני והתנאים הטובים שלו.
לדעתנו, המסקנה המתבקשת היא שעיריית ירושלים החליטה לפעול להפרדה בין בעלי התעודות הכחולות לבין התושבים האחרים במחנה הפליטים. אחת הדרכים העיקריות הן חינוך זמין, טוב ונגיש לילדים. האם השאר יגורשו? את זה לא שאלנו…
יצאנו דרך ענאתא הצמודה, שאינה בתחום ירושלים. שני בניינים חדשים וגדולים קיבלו צווי הריסה מהמינהל האזרחי, למרות שהם בשטח B, ולפי הסכם אוסלו אין לישראל זכות להריסה בתחום זה.
ראינו גם מחסום מאויש בכניסה הדרומית לענאתא דרך הכביש לפלסטינים בלבד (חלק מכביש האפרטהייד 4370).
המשכנו בסיור מצפון לדרום ירושלים במה שמכונה עכשיו “גוש עציון המזרחי”
*כידוע גוש עציון המקורי כלל 4 קיבוצים ממערב לכביש 60 על 20,000 דונם של קק”ל. כיום המועצה האזורית גוש עציון משתרעת על פני כ-700,000 דונם מפאתי ירושלים בצפון ועד פאתי חברון בדרום, ומקו התפר במערב ועד ים המלח במזרח*
נסענו מצפון ירושלים דרומה דרך א-טור, אבו דיס, ראס אל עמוד, הדרך האמריקאית וכביש ליברמן – וראינו את כל מחסומי הכפרים שהוצבו מאז 7 באוקטובר אשר קוטעים את הדרכים מצפון הגדה (וירושלים) לדרום הגדה. הדרך היחידה להגיע היא דרך כביש תחתי לתוככי העיר בית לחם וממנה לדרום הגדה.
ראינו מול אפרת התנחלות חדשה – אולי מועמדת לשכונת וילות רומיות חדשה (?)
משם נסענו לכניסה הצפונית לאפרת, שם שוכנת משפחת האלמנה נפוז דאדו’אה ושבעת ילדיה. קראו כאן על קורות בית המשפחה העומד להריסה בכל רגע…
לשמחתנו, ביתה של נפוז עומד על תלו עדיין. הבאנו שוקולדים ותרומות ושמענו על אירוסי הבת הבכירה בת ה-19. בת צעירה יותר התחתנה לפני שנה וחצי עם בן דוד מדורא וכבר חובקת בת. בעלה של הבת ניסה לעבור ולעבוד בישראל, נעצר וחטף מכות רצח ממשמר הגבול. הביקורים ההדדיים ספורים בגלל המחסומים והעלויות.
נפוז רומזת שהבנות חייבות להתחתן בגלל טעמים כלכליים וחברתיים – לא מקובל שאישה תגור לבדה בבית עם שני בנים קטנים (הגדול בן 9) וחמש בנות מגיל 14 עד 19. גורר לשונות רעות מהסביבה. לצערנו היה זה ביקור חפוז בגלל מגבלות זמן.
בדרכנו חזרה לירושלים, ראינו שמחסום נשאש סגור לתנועה. רק דרך מחסום זה יכלו לעבור מי שהגיע מבית לחם ומצפון הגדה להמשיך לנסוע לדרומה. הבחנו, שחופרים בצומת נשאש מכביש 60 כביש תחתי (“מרקם חיים” בכיבושית) שיגיע לכניסה של מחסום נשאש. נמשיך לעקוב.
תיאור מיקום
אזור עציון / גוש עציון*
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
גּוּשׁ עֶצְיוֹן הוא אזור שבו קבוצת יישובים יהודיים מדרום לירושלים. ממוקם בין בית לחם לחברון. ניסיונות ההתיישבות היהודית באזור החלו ב-1927. ארבעה קיבוצים שהוקמו בגוש בשנים 1943–1947 נחרבו במהלך הקרב על גוש עציון במלחמת העצמאות. לאחר מלחמת ששת הימים חודשה ההתיישבות היהודית בגוש עציון, מאז הוקמו עוד 14 יישובים ו-10 מאחזים. על פי מפת המינהל האזרחי, גוש עציון כיום גדול פי 7 משטחו ההיסטורי, ואדמות היהודים שנרכשו מלפני הפינוי ב-1948 מהוות פחות מ-15% משטח גוש ההתנחלויות הגדול של מועצת גוש עציון היום, שישראל דורשת לספח בהסכם הקבע עם הפלסטינים.
היישובים הפלסטיניים באזור מתרכזים במובלעות, כשהגדולה ביניהן היא במזרח - אזור בית לחם, הכולל את בית ג'אלא, אל ח'דר, בית סאחור ועוד. ממערב שוכנים יישובים כמו חוסאן, נחאלין, אל ג'בעה ובתיר וכפרים חקלאיים קטנים ועתיקים כמו שושחלה, ח'ילת זקאריה (חרבת זכריה) ועוד. אלה פזורים על האדמות החקלאיות האחרונות שנותרו בידי הפלסטינים באזור. בשנות האלפיים צצו מאחזים לא חוקיים רבים, המשתלטים בחסות המינהל והצבא על אדמות פלסטיניות פרטיות, מנסים לסלק בדרכים אלימות ביותר את החקלאים מאדמתם ומבתיהם וכך להרחיב את ההתנחלויות. צפו בווידאו על המציאות הקשה באזור שושחלה ומקאם נבי דניאל.
במהלך שנות ה-90 נסלל כביש 60 החדש, שרובו אסור לתנועת פלסטינים, ולצדו נבנתה חומת ההפרדה. הגישות אל רבים מהכפרים הפלסטיניים והאדמות החקלאיות באזור נחסמו, ונוצר חיץ בין הכפרים עצמם וכן בינם לבין האדמות שבבעלותם. פריסת ההתנחלויות ורשת הכבישים והמחסומים באזור עציון כולו מעידים על הכוונה ליצור רצף טריטוריאלי ותחבורתי בין גוש עציון לירושלים.
חברות מחסום ווטש מסיירות ומתעדות שנים רבות באזור. משוחחות עם הפלסטינים בצמתים, במת"ק, בכפרים ובמקאמים (אתרי המורשת העתיקים הפלסטיניים) ומנסות לפרסם ברבים את הגזל, האפרטהייד והאלימות שהם חווים. על פעילותן תוכלו לקרוא בדוחות המצורפים.
בשנת 2021, לאחר שנים רבות של משא ומתן, אישר המינהל האזרחי תוכנית חדשה לכפר המרכזי ח'רבת זכריה, הכוללת היתרי בנייה. המתנחלים מהיישובים הסמוכים מחו על ההחלטה וביקשו משר הביטחון לבטל את ההיתרים. חברות מחסום ווטש עומדות בקשר עם אנשי הכפר ומנסות לערב ארגונים אחרים ולהשתמש בדעת הקהל ובאמצעים משפטיים כדי לעצור את הביטול. בקיץ 2023 נסלל ככביש חדש לישראלים (מתנחלים בעיקר) העוקף את אל־ערוב ובית אומר על התוואי של כביש 60, בעלות של 300 מיליון שקלים.
-
מחסום מחנה פליטים שועפאט / ענאתא-שועפאט (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום לכלי רכב ולהולכי רגל בשטח מוניציפאלי ירושלים המוצב על גדר ההפרדה בדרום-מערב מחנה הפליטים שועפאט. המחנה נמצא בשטחה המוניציפאלי של ירושלים אך הופרד ממנה על-ידי מכשול ההפרדה. המחסום מאויש על-ידי שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות ופעיל 24 שעות ביממה. בדצמבר 2011 הורחבה התשתית של המחסום לכזו של טרמינל.המחסום משמש למעבר תושבי מחנה הפליטים שועפאט ושכונת ראס ח'מיס לירושלים. מחסום ראס ח'מיס ששימש גם הוא לצורך כך נסגר בחודש ספטמבר 2012. בנוסף הורשו לעבור במחסום תושבי שאר מזרח ירושלים ותושבי ענאתא שהחזיקו בהיתרי כניסה לישראל. מעבר שאר הפלסטינים נאסר. מאז 7 באוקטובר 2023 נאסרה הכניסה לבעלי היתרים מענאתה ומהגדה, עוברים בו רק תושבי ירושלים בעלי תעודה כחולה.
מחנה שועפאט, הוקם ב-1966 עבור פליטי הגדה מ-1948 ואוכלס אחרי מלחמת ששת הימים במפוני הרובע היהודי.כיום חיים בו כ-25,000 תושבים המחזיקים בתעודות זהות כחולות לצד כ-15,000 בעלי תעודות זהות פלסטיניות. רמת התשתיות והשירותים במקום ירודה, המחנה סובל מעוני, הזנחה וצפיפות יתר. כל בתיו מחוברים לתשתיות החשמל והמים הציבוריות, אך לא כולם מחוברים לרשת ביוב. השירותים במחנה מסופקים בידי אונר"א למעט שירותים שונים כמו מרפאות בריאות ומימון שירותי הסעות לתלמידים לבתי ספר בירושלים. ביוני 2025, עוד לפני תום עונת הלימודים, נסגרו שלושת בתי הספר של אונר"א בצו משרד החינוך. 600 תלמידים (כולם תושבי ירושלים) נשארו ללא מענה ורבים מהם לא שובצו לשנת הלימודים 2026.
נסים א-רשק (בן 47), תושב ירושלים ומתמודד נפש, שחזר מאוחר מעבודתו, נורה בליל 23.6.26 בידי צוות המחסום כשהתקרב למחסום, והושאר לדמם למוות לאחר שנמנע ממנו טיפול של אמבולנס שהגיע.
עודכן נובמבר 2026 (ענת טואג) .
Anat TuegJan-25-2026ענאתא: מאחז חדש קם דרומה לצומת
-
מחסום ענאתא / אל-עיסאוויה (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום ענאתא / אל עיסאוויה (ירושלים) מחסום המוצב על כביש הטבעת המזרחי (4370) שנפתח לתנועה בסוף שנת 2018 ומחבר בין כביש 437 (ענתות) לכביש מספר 1 לירושלים, מעלה אדומים וים המלח. מעבר פלסטינים אסור למעט בעלי תעודות זהות כחולות. מאויש על-ידי שוטרי מג"ב 24 שעות בימי השבוע. בימי שישי בבוקר נסגר עד צאת השבת. מתחת למחסום עובר כביש לפלסטינים המופרד בחומה מהכביש לישראלים. הוא מגיע מ-א-זעיים עד צומת ענתות. (מעודכן לפברואר 2020) 
Sep-5-2023שועאפט. שיחה במגרש החניה לאוטובוסי התלמידים
-
