הגענו ב5:45. הרחבות כבר עמוסות אדם, למרות זאת הכל נקי למדי. בפינת מגרש החניה ליד רחבת התפילה אנו מבחינות במתקן איסוף זבל חדש, ומלא, ובאנשים שמטילים לתוכו את הפסולת שלהם. התפלאנו: נהדר, רעיון טוב, אבל איך משכנעים את האנשים להשתמש במתקן? רק כחצי שעה מאוחר יותר מתברר לנו שהתוצאה הנפלאה הזו של חינוך הקהל לשמירה על הניקיון עולה לכל מלכלך שנתפס כשלוש מאות שקל. הכיצד? פקח(ים?) מטעם מנהלת המחסום מחרימים את אישור העבודה, ולעיתים גם את תעודת הזהות, ממי שנמצא משליך אשפה במקום עומדו, ולא במיכל האיסוף החדש. אדם שרשיונו הוחרם, רשאי אם רוצה, לצאת לעבודה, אבל חייב להתייצב בפני מנהל המחסום בטווח שעות העבודה של האחרון, בין 9:00 ל-16:00, לשימוע, אם ברצונו לקבל את מסמכיו חזרה. שאלתי את מנהל המשמרת – גם קונסים אותם? התשובה: לא. ואני גם לא מפריע להם ללכת לעבודה (תחי ההיתממות). א. לא בריא לפלסטיני להסתובב בישראל ללא מסמכיו, ב. אם יצא לעבודה, ולא יספיק לחזור במועד – לא יוכל להכנס ביום המחרת. לא פלא שכל אלה שרישיונם הוחרם העדיפו לחכות, והפסידו יום עבודה. על פי מה שאמר פועל אחר הבוקר – שכר יום עבודה הוא כ-300 ש״ח. כלומר – החרמת האישור היא, למעשה, קנס בגובה זה…

מנהל מחסום אירתאח הוחלף. סביר להניח שיש קשר לסידורים החדשים.

חבורה שלמה של אנשים זיהתה את התג של מחסום ווטש והתקבצה סביבנו. מרים העיתונאית מדברת מעט עברית ומעט ערבית, והתפתחו חילופי דברים. למדנו שכל אלה שמחכים עכשיו ברחבה, ומוכנים לדבר איתנו, מחכים לאיסוף ע״י קבלנים מזדמנים, ואינם בעלי מקום עבודה קבוע. כלם מספרים שמשלמים 2500 ש״ח לחודש לקבלן שנתן להם מכתב העסקה. אם אינם משלמים – הקבלן מבטל את רשיונם. אם משיגים עבודה בכל יום –יופי, אבל לקבלן משלמים גם בימים שאינם עובדים. סיפר מישהו שבחודש הגשום הביא הביתה 1000 ש״ח ס״ה, לאחר התשלום לקבלן. אדם שעבד קבוע, במשך תקופה, אצל אותו מעסיק שנתן לו את מכתב ההעסקה הדרוש, מספר שהמעסיק ניכה משכרו את אותם 2500 ש״ח. האם זה הנוהל הכללי בכל מקומות העבודה המוסדרים?

חבורה של אנשים, מבוגרים למדי מספרים שיש להם כספים על שמם ב׳מבטחים׳ ועכשיו, כשאינם מועסקים יותר (גיל פנסיה פלסטיני) אין נותנים להם לפדות את הכספים. מבקשים עזרה. האם מישהי מקוראות דו״ח זה יודעת איך לטפל בנושא? יש לנו חברות שעוסקות בנושא שחרור כספים מ׳מבטחים׳?

אדם אמר שלו יש רשיון אבל בנו מנוע שב״כ והאם אנחנו יכולות לעזור – הוצאתי כרטיס של סילביה(בערבית), ומיד התקבצה קבוצה גדולה שבקשה כרטיסים.

כשהגענו היתה שיירה גדולה של מכוניות שבאו – מי לאסוף את עובדיהם הקבועים (כולל שני אוטובוסים של מפעלים) ומי קבלנים שמחפשים עובדים. משעה קרוב ל– 7:00 ואילך הדלדל זרם היוצאים, והדלדל זרם מכוניות המעסיקים. פועלים החלו לחזור דרך המחסום הביתה. אומרים שזהו, אם לא נאספו עד עתה, אבד יום העבודה. ב7:30 כשיצאנו בדרכנו חזרה עוד היו כמה מאות אנשים שהמשיכו לחכות בתקוה, אבל נראה שרובם יחזרו כלעומת שבאו.