צומת תפוח, בית פוריק, חווארה, יום שישי 30.9.05 בקר משקיפות: עפרה ט. אורית ד. נילי פ. (מדווחת)08.55 – צומת תפוח: שינויים בצומת מלפני כחודש. בכניסה לצומת מכיוון מערב השטח יושר, יש מימין שטח צבאי עם דגל שחור אדום ושלט “גרניט בנשמה” וכד’. על קוביית הבטון נוהל פתיחה באש ונוהל מעצר חשוד וכדומה, הכל מודפס בגדול על לוח ומנויילן.כמו”כ דגלונים ירוקים של חב”ד עם שלט גדול של הרבי מלובביץ.שני חיילים בודקים כל מכונית פלשתינית המגיעה לצומת מכיוון מערב. החיילים מבשרים לנו שיש סגר, והמעבר רק לפי כתובת המגורים בתעודת הזהות. לשאלתנו מדוע הסגר החייל עונה: “אני לא יודע, אני רק ממלא פקודות”.אי לכך פלשתיני שהגיע מחארס ומבקש לנסוע דרך המחסום ודרומה לרמאללה, שם בנו החולה ואשתו נתקל בסירוב מוחלט. הוא מנסה לומר שבחארס אין בעיות ואין תסריכים אך החייל עונה שאינו יכול יש סגר. ניסיון שלנו לעזור לו דרך י. במוקד ההומניטרי, אינה נושאת פרי. התשובה שלה, בכל פעם שפונים אליה לזרזה בעניין, היא שיש “אירוע” במת”ק ועדיין לא הצליחה לברר. לאחר כשעה וחצי הפלשתיני מתייאש ועוזב את המקום.חייל אחד מבין השניים (הפחות בכיר) מגלה יותר אמפטיה ומנסה מפעם לפעם לעזור ולבקש רשות להעביר פלשתינים שאינם עומדים בקריטריון הנ”ל. הוא נענה בשלילה. חלק מן הנוסעים במוניות יכול להמשיך בדרכו וחלק מוחזר כלעומת שבא. לעתים המכונית בה הגיעו ממשיכה והם נשארים בצומת לחכות למכונית שתחזיר אותם. הכל על פי כתובת המגורים.אוטובוס מלא בנשים וילדים העושה דרכו לארוע ברמאללה מעוכב בצד הדרך משך כחצי שעה ותעודת הנהג נלקחת (כדי שלא יברח חס וחלילה…). לאחר בדיקה האוטובוס מאושר וממשיך בנסיעה. כך גם עם החיילים עובדים עם רשימה של שמות הכפרים, כדי שיוכלו לזהות למי מותר לעבור. פרט לכך הם אינם מכירים את כפרי האזור, וכאשר עולה שם שאינו ברשימה הם לא מצליחים למקם אותו.שני נוסעי מונית שמגיעים נדחים על ידי החייל האחד. החייל השני בדווי הדובר ערבית, מתעקש שאלה מורים, ומנסה להשיג עבורם אשור למעבר. הוא חוזר עם תשובה שרק מקרים הומניטריים עוברים לפנים משורת הדין. המורים לא עומדים בקריטריון.כל הפלשתינים המגיעים למחסום ואינם רשאים לעבור לא שמעו ואינם יודעים שיש סגר. הרי לא טורחים לידע אותם.החייל אומר על פלשתיני שנאסר עליו לעבור: “אני מבין אותו אבל אין מה לעשות…לא משנה לאן אתה רוצה משנה מאיפה שהגעת..אני לא יכול לעשות טובות”אחד הנהגים שנדחה צועק: “פה לא ישראל למה סגר”.אוטובוס קטן מגיע לדברי נהגו מג’נין. עבר שני מחסומים בדרך. באוטובוס בעיקר נשים וילדים החיילים לאחר ברור אינם מאפשרים לו לעבור.במחסום מכיוון שכם שיירה של כחמש עשרה מכוניות. 3 חיילים בודקים. גם כאן כל מי שמשכם אינו יכול לעבור.אמבולנס שמגיע נבדק וממשיך בנסיעה.מונית שנוסעיה מנסים להסביר לחייל הבודק את מטרת נסיעתם נתקלים באטימות לגבי שניים מהנוסעים: “אתה לא יכול לעבור, גם אתה לא יכול. יש היום סגר. מי שגר באזור של ג’נין לא יכול לעבור, לא משנה איפה אתה עובד. אולי ביום אחר, היום שיש סגר אתה לא יכול…שמעתי אתה לא יכול”. והנה מתגלה לחייל שיש להם אישורים מיוחדים ופתאום הוא מתלונן למה לא הראו את האישור הזה ומאפשר להם לעבור.לנו הוא מסביר כי מי שיש בידו “כרטיס של אנשי עסקים או מנהל יכול לעבור”. חייל אחר אומר לנו מדוע אין אנו מפנות את השאלות למת”ק כי “זה כבר שבוע ככה”.נהג מונית מוריד אשה וארבעה ילדים אשר רק להם מותר לעבור. הם הולכים ברגל בעוד הוא שב על עקבותיו. החייל אומר לנו שמכאן הנהג אינו רשאי לנסוע לכפרו, גם אם זו הדרך הקצרה. הוא יכול לעשות את הדרך הארוכה מסביב.מכונית עליה שלט רופא עוברת. הרבה מכוניות/מוניות מוחזרות.אוטובוס של ילדים נכים מרמאללה עובר הנהג שאינו משם מחזיק בידו אישור מיוחד.10.30 – בית פוריק: הקרוסלות עובדות. המחסום כמעט ריק. גברים מגיל שלושים ומעלה עוברים. נשים מכל הגילאים עוברות. מתחת לגיל שלושים הגברים לא עוברים לשני הכיוונים “חוץ מהומניטארי”. כך היה אתמול וכך היום.משפחה: אם מבוגרת ובנה עוברים. האח הצעיר עם תינוק על זרועותיו אינו מורשה לעבור. הוא מעביר את התינוק לאחיו וחוזר. בינתיים המכונית שהביאה אותם למחסום עזבה והוא נשאר בלי אפשרות לחזור. הם מוזמנים לאירוע שמחה. פלשתיני נתקע בין זרועות הקרוסלה. אם ושני ילדים קטנים, מצטופפים בין שתי זרועות הברזל. לא תמיד יש סינכרוניזציה בין החייל הלוחץ על הכפתור לבין הדחיפה של הפלשתינים בתוך הקרוסלה, והם נתקעים. הלחץ, אי הנוחות ניכרים בפניהם. החייל קורא לפלשתיני התקוע “אל תשען על זה”.11.00 – חווארה. המחסום ריק. אין שום איסורים למעבר.על צומת המובילה ליצהר וקדומים מחסום פתע. האמר על הכביש העולה, ובכביש הראשי דוקרנים שלא ממש נראים לעין – משני צדי הכביש (כמעט עלינו עליהם)בשולי הכביש המוגבה עומד חייל עם נשק מכוון.לדברי אחד החיילים מבוקש אמור לצאת משכם ולכן נפרש המחסום. ולתופעה הזאת של הדוקרנים הם קוראים “רשת דייגים”. כמעט והעלו אותנו ברשתם.