סכנה להרס נוסף של אוהלים בחאלת חד'ר, (ליד פריסיה),אחרי שני מסעי הרס בחודשיים האחרונים.  בידואים מהבקעה פוחדים לנסוע בכבישי הגדה כדי לשווק את 

תוצרתם.  הכניסות לכפרים עקרבה וג'ווריש חסומות כבר מעל חודשיים. במה פשעו?

צומת תפוח מחסום זעתרה   לא ראינו בדיקות של רכבים. כשחזרנו בסביבות 16.00 עמד ג'יפ צבאי לתצפת על הכביש ליד הפניה דרומה. הרבה חומרי בניה מוכנים לעבודה סביב הצומת, וזאת בנוסף לשבילי הולכי הרגל המגודרים שנבנו לאחרונה מדרום וממזרח לצומת.

צומת מג'דל בני פאדל – נעצרנו בפקק תנועה מוזר על כביש 505 . על כביש הגישה לכפר חנה ג'יפ צבאי וחייל עמד על גגו עם נשק שלוף, לצד חיילים אחרים עם נשק 

כנ"ל על הקרקע. כשהגיעה מכונית מהכפר הם עצרו אותה לבדיקה, ואחרי דקה-שתיים  היא המשיכה בנסיעתה. יצאנו לברר למה נוצר הפקק על כביש 505 . בראש התור עמד ג'יפ צבאי שעיכב את התנועה ,ואחד החיילים אמר שזה בגלל תמרונים צבאיים והכביש ייפתח בקרוב. כעבור דקה נפתח הכביש.

מחסום מעלה אפריים-10.30 שני חיילים חמושים עומדים בצומת בגשם. מכונית פרטית ישראלית חנתה לצד מגדל השמירה גם בהלוך וגם בחזור.

מחסום חמרה– ראינו עבודות בניה ליד מגדל התצפית. כשהתקרבנו ניגש אלינו מפקד המחסום וניפנף אותנו בעדינות ("זה מתקן צבאי"). כיוון שממילא איננו מתעכבות הרבה במחסום לא התווכחנו איתו. הוא היה איש מילואים נעים ומנומס. הוא הבטיח שלמרות שרק מסלול אחד פתוח לתנועה במחסום (מזה חודשים רבים) הוא דואג שלא יצטבר תור ארוך. הוא נראה אמין. כשחזרנו ב-15.30, כשהאנשים חוזרים מהעבודה ויש תורים ארוכים בדרך כלל, עמדו 4  מכוניות בתור מכיוון מזרח.

ביקור במשפחת עבדול קדר – (ליד מחנה חטיבת כפיר)- הנשים עסוקות בגיבון גבינה בתמונה. הן סיפרו שבעבר היו משווקים את הגבינה ברמאללה ,(שם המחירים גבוהים יותר, כנראה). עכשיו הם פוחדים לנסוע בכבישי הגדה מחשש שהחיילים יירו בהם, ומגיעים לכל היותר לשכם.
 

ביקור במשפחת סביח בחאלת חד'ר– ב-11.2.16 הרסו את אהליהם של זוג הזקנים מאיר הפנים והמארח למופת הזה. אז לא שמענו מהם אף לא מילת תלונה. כעבור שבועיים וחצי , אחרי שקיבלו אוהל קטן מהצלב האדום, ורוב חפציהם היו פרושים עדיין תחת כיפת השמיים, הרסו בפעם השניה.(29.2.).הגענו במקרה באותו יום וישבנו יחד איתם תחת שמש קופחת, ללא טיפת צל בכל המרחב מסביב. אז הם נראו די מיואשים. הפעם, אחרי חודש וחצי ללא מחסה, הם נראו מאושרים. שני אוהלים חדשים, אחד למטבח ואחד לכל שאר הצרכים (בתמונות למטה), הבריקו בשמש. הם קיבלו אותם לפני שבוע מהרשות הפלסטינית, מתנת האיחוד הארופי. הכל מבריק מניקיון ומסודר למופת. הם סיפרו שאתמול הגיע צוות צילום מהצבא וצילם מרחוק את האוהלים החדשים. הם  פוחדים שזה אות מבשר לצו הריסה חדש . מניסיוננו, ייתכן מאוד שהם צודקים. לא נשאר אלא להתפלל לטוב. הם גרים במקום כ-40 שנה ומתפרנסים מחקלאות בעל על שטחים שהם חוכרים, ומגידול דבורים. גם הבנים שלהם עובדים איתם, והנכדים חוזרים יוםיום מבי"ס לאכול אצל סבתא. אחד הבנים ושני נכדים גרים איתם באופן קבוע.

מועצות אזוריות בפזורה הבדואית בצפון הבקעה
משיחות עם משפחות למדנו שקיים סוג של מוסדות שלטון מוניציפלי עצמי אצל הבידואים, למרות שהם מפוזרים בקהילות משפחתיות קטנות. בכל אזור קיימת מועצה (מג'לס) מורכבת מתושבי האזור ובראשה ראש מועצה..הם נבחרים ע"י ראשי המשפחות, ומקבלים גיבוי ואולי מימון כלשהו , מהרשות הפלסטינית. הם מהווים מתווכים בין הרשות לתושבים, ותפקידם לדאוג לרווחת התושבים. הם מקבלים, כנראה, תרומות ממקורות שונים. כיוון שאין מסורת של חילופי שילטון, וגם לא של שיתוף חברי המועצה ומתן דיווח מסודר על פעולות וכספים, באופן טבעי, חושדים ביושרם.