פלסטינים בשטחים הכבושים חיים בטרור יום יומי. יום ולילה הם נושאים עיניהם בחרדה גדולה לעבר הגבעות סביב הכפר ואל שביל הכניסה אליו, מוכנים לרוץ להתחבא אם אחד הפושעים יגיע.

מחסום בקעות – תור קטן השתרך ממזרח למערב. בדיעבד התברר שכל המחסומים היו סגורים באותה עת בגלל פעילות הצבא בטאמון ובטובאס. 5 פלסטינים חוסלו. תושבים מצפון הבקעה התלוננו שמוצרי מזון לא הגיעו אליהם והחלב (המועט בעונה זו) לא יכול היה להמכר בטובאס.

אל פארסייה הגענו ב-14.15 למשמרת של נוכחות מגינה. במרכז הכפר הסתובב טנדר של המועצה האזורית ובו שי, מתנחל אלים שעובד במועצה ועוד אדם. הם הסתובבו בכפר ופנו לעבר ביתו המבודד של אחמד, שם נמצאו אישתו ואמו עם שני תינוקות. נסענו אחריו. הוא לא עצר והמשיך לביתו של ח’ריר שלא נמצא (עבר לטובאס למשך הקיץ). רדפנו אחריו לשם והוא הסתובב ויצא מהכפר. חברינו הפעילים השומרים בעין סכות (בו שוהים הגברים לרעיית קיץ) סיפרו שאותו שי הגיע למקום, עשה סיבוב הפחדה והסתלק.

בקהילה מסתובבים כ-10 אווזים (שהביא דן שיש כאפרוחים) והם משמשים כאווזי שמירה ומגיבים בצרחות אימה לעבר כל מי שמתקרב. גם נושכים! הם ומשמרות הנוכחות המגינה לא מונעים לחלוטין את התקפות המתנחלים אך מורידים את מפלס האלימות. התושבים מאמינים שנוכחותנו במקום מונעת את גירושם. וזה המון !!

ב- 18.20 הגיע בטנדר רבש”צ רותם, דניאלי, עם אשתו לגבעה מצפון, ועליו דגל ישראל ענקי. עלינו אחריהם לגבעה להשקיף על מעשיהם. הטנדר פנה מערבה לכיוון רותם, דניאלי  עצר ויצא עם הטלפון ביד. תוך כמה דקות הגיעו בדהרה על טרקטורון חמישה נערי גבעות פרועי פאות ומוזנחים למראה. דרך הכפר הם עלו אל דניאלי, הסתחבקו  איתו וייתכן שקיבלו הוראות ממנו. מייד ארבעה מהם החלו לרדת בריצה לעבר הכפר. בן ואני לא הצלחנו לעצור בעדם. רק גלעד, הבן של המתנחל דידי נשאר עם הטרקטורון. הפורעים נכנסו לחצרות, הציצו לבתים (הריקים כי הנשים והילדים שהיו ללא גברים רצו להתחבא) וחזרו לטרקטורון. אחרי 10 דקות כל החבורה עזבה. הגברים של הכפר היו בעין סכות, אולי זה מנע עימות אלים. לפני כמה ימים גלעד המתנחל דקר בסכין את יובל המתנדב וגם את אחמד.

הזמנו משטרה וזו הגיעה כחצי שעה לאחר שהמתנחלים הסתלקו. השוטרים רשמו את הפרטים של החאג’ שנתן להם את עדותו, המליצו שיגיש תלונה במשטרת בנימין. וזהו. כלום לא נעשה ולא ייעשה. מחר יציתו את ג’ית וגם שם לא יעשו כלום.

משפחות ותושבים מעין סאמיה, ראס, כאבון, עין רשאש, חמרה ועוד רבים אחרים גורשו בשנה האחרונה מאדמתם. הם נאלצו למכור את עדריהם ולחפש מקלט בכפרים הגדולים או בערים של שטחי A ו-B הצפופים ממילא. לפני שבוע הקימו המתנחלים מאחז חדש באום ג’מאל שבצומת עין אל חילווה, ומייד ניגשו לגרש את המשפחות שחיות שם. לפני יומיים פרקו התושבים (אנשים מקסימים חברים ותיקים שלי), את אוהליהם ובתיהם ועזבו. 10 משפחות ולמעלה מ-100 נפשות נעקרו מביתם באלימות ויתחילו לחפש להם מקום חדש.

הפורעים משרתים את מטרתה של ממשלת ישראל, שאינה מסתירה את שאיפות הסיפוח שלה תוך טיהור אתני של תושבי השטחים הכבושים