מחסום בית לחם: מחבלת יהודיה בת 80++ התגלתה ונזרקה מהמקום בליווי קללות
דרכי הכניסה למחסום בית לחם עוברות שיפוץ. הרכבת הקלה, הקו הכחול, אמור להגיע עד פאתי המחסום. לא חס וחלילה לטובת הפלסטינים אלא לכל המבקרים האחרים בקבר רחל. ובנוסף לרכבת נבנה עבורם גם כביש אפרטהייד שיאפשר גישה באוטובוסים ומכוניות פרטיות של “העולים לרגל” לקבר אמנו. כרגע אין גישה לקבר במכוניות פרטיות אלא רק באוטובוסים.
ביום שישי נחה אמנו רחל ממבקריה הבוכיים ומתחילה את חופשת השבת שלה כבר בצהרים. חברתי הפלסטינית א’ ואני הגענו לכיכר המפנה למחסום בשעה 15:30. כבר מרחוק הבנתי שיש בעיה כלשהי כי תור המכוניות (כולן ישראליות) המבקשות לעבור לבית לחם השתרך לאורך לפחות 3-4 ק”מ. פגוש לפגוש. עקפתי את התור, כי רק רציתי להוריד את חברתי א’, שעוברת לבית לחם ברגל. כניסת הולכי רגל סגורה (פתוחה מ06:00 עד 09:00 לפלסטינים – ועד 15:00 לצליינים לדיפלומטים ותיירים – שרובם באים בתחבורה פרטית). את לוח הזמנים של האוטובוסים הפלסטינים דיללו בהתאם.
לחזור לבית לחם ניתן בימי שישי עד שעה לפני צאת השבת – לפלסטינים שומרי שבת זה כמובן חשוב מאוד.. מי ששכח להעביר את הכרטיס המגנטי זוכה עוד באותו לילה לביקור “על כוס קפה” מהצבא בלווי איש שב”כ.
אחרי שא’ נפרדה ממני מצאתי לעצמי חניה וירדתי לראות האם הכינו את המעבר לקראת הרמדאן שמתחיל היום.
כ ל ו ם – נ א ד ה!
ספרתי 62 מכוניות ממתינות למעבר. בסוף השיירה גיליתי מכר ותיק, שסיפורו ראוי לציון בנפרד, ושאלתיו מה יום מיומיים. “איזה יום מיומיים? ככה זה כל יום. או תור אין סופי או כמו בשבועיים האחרונים – הכניסה לרכב סגורה ושולחים אותנו לנסוע דרך המנהרות.” עוד שעות אבודות. רק דיפלומטים וצליינים מורשים לעבור ברכבם.
לכל ההכנות לקראת החג שהיו מכינים מדי שנה אין זכר. כאן כנראה מחקו את הרמדאן מלוח השנה. ניגשתי לשוחח עם השוטרים. צעדתי ברגל לכיוון מעבר הרכב, לצידי כל המכוניות החונות. כאשר כוחות הבטחון “גילו אותי” התחילה התנפלות מטורפת. אני ממש סכנה לבטחון ישראל – מי יודע אולי לאור מה ששמענו רק בימים האחרונים על תיפקוד הצבא ב-7 באוקטובר, מספיקה אישה כמוני כדי לסכן את הביטחון המפורסם.
“מה את עושה כאן”.. “את מכבידה על עבודת השוטרים” (ח ח ח..). כאשר ניסיתי לברר מתי והאם יכינו את המקום לרמדאן (“גיליתי” להם שזה לא בעוד שנה אלא מתחיל מחר בבוקר) נשלחתי אחר כבוד בחזרה למכונית שלי בליווי שוטר עם רובה שלוף (האיש היה גדול ממני לאורך ולרוחב פי שלוש לפחות) אל מכוניתי, באזהרה שלא אראה את פרצופי שוב במקום ואפריע לעבודת החיילים.
“תראי איזה תור נוצר בגללך”.
“בגללי?? אני כאן כבר למעלה משעה. הרבה לפני שראית אותי והתחלתי “להפריע לכם” והתור הגיע עד לכיכר.
ואז : “תסתלקי כבר מכאן זונת ערבים, לכי לעזה לחברים שלך”.
לא התאפקתי. קיללתי בכל המילים הגסות והרעות שיכולתי להעלות בדעתי באותו רגע! הארסנל שלי לא גדול מספיק לצערי! והלכתי למכונית וחיכיתי לראות האם הקצב יתגבר – והתאכזבתי.
מה יהיה על המנהגים המקובלים בחג. התפילה באל-אקצא, הפעילויות החברתיות והמשפחתיות – הכל ימחק?
מפחיד מרגיז ומיאש.
מחסום בית לחם (300) - "מעבר רחל" (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום בית לחם (300) - "מעבר רחל"
המחסום, ששמו הרשמי "מעבר רחל", ממוקם בצמוד לחומת ההפרדה ("עוטף ירושלים") בכניסה הצפונית לבית לחם, ומנתק את כל הגדה המערבית ממזרח ירושלים, עם כל ההשלכות הקשות על שירותי הבריאות, המסחר, החינוך, העבודה ומרקם החיים.
המחסום מאויש על ידי שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות. זהו מחסום תשתיות נרחב המיועד לשמש מסוף גבול, והוא פתוח 24 שעות ביממה לתיירים זרים. בעלי דרכונים ישראלים אינם מורשים לעבור לבית לחם, ותושבים פלסטינים אינם מורשים להיכנס לירושלים, למעט תושבי מזרח ירושלים ופלסטינים בעלי היתרי כניסה לישראל. אוטובוסים ישראלים מורשים לנסוע לבית לחם רק דרך מחסום זה.
באמצע 2019, לאחר שנים רבות של תנאי צפיפות קשים, תורים ארוכים מעלות השחר, ועיכובים גדולים בבדיקות ובמעבר, החלו לפעול בו עמדות זיהוי אלקטרוניות מתקדמות וכן תוספת שערי גישה - ותנאי המעבר השתפרו. מה שלא השתנה הוא "משטר ההיתרים" הקשוח, המונע מרוב תושבי הגדה מעבר לירושלים לתפילה בהר הבית, לביקורי משפחות, ללימודים, לטיפולים רפואיים בבתי החולים המרכזיים וכמובן לצורכי פרנסה.
בסמוך למחסום, במתחם בין קירות גבוהים למעבר נוסף, נמצא מבנה קבר רחל הציורי, המוסתר כעת בתוך מבנה בטון מבוצר. הוא מכיל מתחמי תפילה ולימוד ליהודים בלבד וכן מתחם מגורים.
מעודכן לנובמבר 2019
Anat Tueg28/02/2025אל ח'דר: ילדי משפחת דאדואה שביתם מועמד להריסה
-
