חלאווה - תלונה על אלימות מתנחלים צריך להגיש בערד, מקום שאינם יכולים להגיע אליו
מזמן לא עצרנו במחסום מיתר. הוא מושבת כמעט לגמרי מאז 7.10. כניסת פועלים לישראל אסורה כמעט לחלוטין.
גשום היום מאד סגרירי קר ואפור מאד .גשם ברכה (לא לכולם כמובן)
אז עצרנו שם רק לדקות אחדות כדי לפגוש אדם מאזור רמאדין שנמצא כמו כולם במצוקה כלכלית קשה מאד .כיבדנו את בקשתו לקבל כסף ולא מצרכים. נתנו לו את סכום הכסף שהיינו קונים איתו מצרכי מזון בעבורו. לדבריו, בישובו יוכל לקנות יותר מצרכים באותו סכום כי אצלם יותר זול. די בכך שאדם מתחנן לעזרה להביא אוכל לילדיו. אפשר לתת לו הרגשה קטנה שהוא קובע גם קצת איך לנהל את חייו הקשים.
בהמשך הדרך לאורך כביש 60 מתנופפים דגלי ישראל על כל גבעה. לסמן את שליטת ישראל בכל פינה. מול שמעה, על הגבעה של חוות יהודה, גם חנוכיה דולקת ליד הדגל הקרוע. אכן, הדגלים, מרביתם מסמורטטים וקרועים. למי שחשוב הדגל הזה היה ראוי שהדגלים יהיו שלמים ונקיים. כך, מבלי משים, הם משקפים את מצבנו העגום.
כל הכניסות לסמוע חסומות.
כנ”ל לעבדה, כל החודש סגורות הדרכים.
הכניסה לדהריה, כמו בכל השנה, סגורה.
גם בצומת דורא-אל פוואר סגור. אנשים מכתתים רגליהם קילומטרים, גם במזג האויר הקשה הזה.
נסענו לתוואני, בראש ובראשונה לברך את באסל אדרא בברכת מזלטוב להולדת בתו. אבל גם לשאול לשלומם בזמנים הקשים האלה. התינוקת עדיין בבית חולים .
אז קנינו במכולת של נביל בצומת זיף שוקולד ועוגיות כשי צנוע. באסל מגיע להודות לנו. עוד מעט יסע להביא את אשתו והתינוקת הביתה.
“שם התינוקת?” אני שואלת.
“טייה”, הוא עונה, ומסביר לשאלתי על פשר השם, שזה שם יווני בעצם ופירושו גם ילדה חמודה וגם מתנת אל. (הלוואי ובואה לעולם יביא גם ברכה לכולנו.)
נאסר מספר על אירועי השבועות האחרונים ופותח בהסבר על סמכויות היתר שיש למתנחלים בשנה האחרונה.
בתוקף זה, לילה אחד לפני חמישה ימים, התעוררו אנשי רכיז הסמוכה, לרעש טרקטורים ב-10 בלילה וגם שמעו קולות של הרבה אנשים מדברים. מסתבר שהתכוונו לחסום את הדרך למצפה אביגיל .
אבו הרון התקשר למשטרה להגיד שכך מתחיל לקרות שם. שאל אם זאת תוכנית של צה”ל. ענו לו שזאת יוזמה של המתנחלים ושילך להגיש תלונה. אז הלך, אבל יודע שהענין לא יטופל.
נאסר מוסיף, אם זה היה הפוך מיד היו מגיעים ומגיבים בתקיפות. עוד הוא מספר על מה שקרה בחאלאווה ליד ג’ימבה לפני כשבוע וחצי, במקום שלפני חודשיים הגיע מתנחל חדש לשם מחוות מעון. ואז גנב גדר שמשמשת לגידור צאן, גנב טנק מים והתמקם ליד בור המים של חאלאווה והגיע עם עוד ארבעה צעירים.
כשהתלוננו במשטרה נאמר להם שזהו שטח צבאי ורק לצבא זכות להחליט מה מותר ומה אסור לעשות שם בשטח הזה.
כאמור עכשיו לפני שבוע וחצי, כשחזרו 5 בני משפחה, כולם על הטרקטור מקניות ביטא בערב, התנפלו עליהם כ-20 בני נוער, צעקו: “תרדו מהטרקטור,” קיללו, עשו על כולם חיפוש, לקחו להם את התעודות והרבה כסף. הרביצו, משכו את המנדיל של בת המשפחה מראשה וירדו למערות המגורים של המשפחה ולדיר, בטענה שמחפשים עז שהפלסטינים גנבו להם.
כשהתלוננו במשטרה נענו שהם צריכים להגיש את התלונה במשטרת ערד שאליה הם שייכים, אזור ג’ימבה. הם לא יכולים להגיע לערד כמובן.
אחרי זמן הסתלקו הפורעים, זרקו את התעודות ואת המנדיל (מטפחת הראש) בצידי הדרך, אבל את 1140 הש”ח שלקחו לא החזירו.
זהו. עוד ארוע כמעשה שגרע.
“ככה זה כל הזמן”, אומר נאסר, “ואיש לא מפריע למתנחלים ולא מונע מהם להתפרע ואיש כמובן לא מגן עלינו”
תיאור מיקום
א-תוואני / א-טוואני
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
א-תוואני (א-טוואני) תושבי המקום הגיעו אל א-תוואני במהלך המאה ה-20 מהכפר יטא, המשמש להם עד היום. הם התיישבו בחורבות נטושות, תוך ניצול האדמות הראויות לעיבוד, כרי המרעה לרעיית צאן ושפע המערות הטבעיות למגורים. התושבים שהשתקעו במערות היו ממשפחות שלא יכלו לרכוש קרקעות להקמת בתים בכפרי האם, וכן רועי צאן שלא עמדו לרשותם די שטחים למרעה. לאחר מכן, הצטרפו אליהם לבני חמולות שהסתכסכו עם עם משפחות אחרות ביישוב האם. חלק מהתושבים מתגוררים היום במבני בטון שנבנו מעל המערות. בתחום הכפר כמה בורות מים ובאר מים קדומה בשם עין א-תוואני. תושבי המקום נאלצים לקנות מים במיכלים ולהובילם דרך חסימות רבות ליישוב. בסיוע גורמים בינלאומיים הותקנה בכפר מערכת חשמל. בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 הוקם בכפר בית ספר יסודי המשרת כמה כפרים קטנים בסביבה. ב-2004 החלו חברות מחסום ווטש לבקר ולדווח מכפר המערות ח'רבת טוואני, הסובל קשות מידי מתיישבי האחזויות סמוכות, ובייחוד מחוות מעון הקיצונית שלידם. מתנחלי חוות מעון מזהמים בורות מים, מרעילים את הצאן ועוקרים עצים. הטרדה בולטת במיוחד היא של הילדים מכפרי הסביבה בדרכם לבית הספר בתוואני, עד כדי כך שנדרש ליווי צבאי לילדים כדי לחצוץ בינהם לבין הפורעים (הדבר הוסדר בעקבות יוזמה של חברות הארגון). בשנה האחרונה חסרים הליווי הנוכחות החיונית של מתנדבי חו"ל, והדבר מנוצל לרעה. ליד טוואני יש כמה משפחות שחזרו למערות עקב ההריסות הבלתי פוסקות של המינהל האזרחי (יש איסור בנייה טוטאלי בכל שטח C). הורסים לא רק מבני מגורים ומבנים חקלאיים, אלא גם צינורות מים, מכונות, ואפילו סותמים בורות מים. תושבי טוואני הקימו ארגון של מחאה נגד הריסות ללא אלימות, אך בשנה האחרונה התנכלויות היד הקשה של הצבא ואלימות המתנחלים החריפו והיקצינו. תקרית הגנרטור בארכיז, שבעטיה בחור צעיר נותר משותק היא דוגמה אחת מני רבות - כל הגנה לגיטימית על זכויות הקניין גוררת אלימות ואף יריות מצד הצבא והמינהל האזרחי.
Raya YeorMay-15-2025שלטי איסור מעבר מסביב לדהריה
-
דרום הר חברון
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
יטא היא עיר המחוז של דרום הר חברון.
היא נמצאת באזור סְפר בין האזור הפורה של חברון וסביבתה לבין המדבר של הרי חברון. היא מונה כ-64 אלף תושבים. הכפרים מסביבה מכונים מסאפר יטא (כפרי הבת של יטא). תושביהם מתקיימים מצאן וחקלאות. החקלאות מתאפשרת רק בחלקות קטנות, בעיקר סמוך לערוצי נחלים. רוב האזור סלעי וטרשי.מראשית שנות השמונים הוקמו על האדמה החקלאית בדרום הר חברון, אשר עובדה בידי הפלסטינים, מספר התנחלויות ומאחזים: כרמל, מעון, סוסיה, מצדות יהודה, עתניאל ועוד היד נטויה. מאז הוקמו ההתנחלויות ושטחיהם החקלאיים צומצו, סובלים התושבים בדרום הר חברון מהתנכלויות מצד המתנחלים, ובמקביל נמשכים נסיונות גירוש והריסות בתים במקביל למניעת מים וחשמל. הצבא והמשטרה נמנעים מלהתערב בדרך כלל באירועים אלימים ואינם ממצים חקירה הנדרשת לאכיפת החוק על המתנחלים הפורעים. ההתנכלויות בדרום הר חברון כוללות תקיפה ונסיון לשרוף אוהלי מגורים, שיסוי בכלבים, פגיעה בעדרים ומניעת גישה לשדות מרעה.
המחסומים בדרום הר חברון מרוכזים בכבישים המרכזיים 317 ו -60. ברובם לא ניכרת נוכחות צבאית, אך מערך מבוזר של מגדלי שמירה מאוישים מנטר את הכפרים הפלסטיניים ואת דרכי הגישה להתנחלויות. חסימות מסוגים שונים מוצבות בהתאם לצורכי המתנחלים והצבא. מדובר בעיקר בצומת זיף, מעבר דורא-אלפוואר וצומת הכבשים בכניסה הדרומית לחברון.
עודכן אפריל 2021, מיכל צ'
Raya YeorMay-15-2025שלטי איסור מעבר מסביב לדהריה
-
מחסום / צומת דורא-אל פוואר
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
באזור דרום הר חברון: צומת בכביש 60: מערבה - העיירה אל דורא - מזרחה אל מחנה הפליטים פוואר. יש פילבוקס מאויש בצומת שאמור לקשר בין היישובים הפלסטינים. בנוסף מוקמים מחסומי פתע בכניסה לאל פוואר ולדורא. אל פוואר הוא מחנה פליטים גדול שהוקם בשנת 1949 אליו הגיעו פליטים פלסטינים מבאר שבע ובית ג'וברין וסביבותיה. יש הרבה אירועים של זריקת אבנים. בסביבת הפילבוקס יש שטחי חקלאות מצוינים. בעבר, היו מוכרים בדוכנים הצמודים לחלקות החקלאיות הקרובות לכביש. מחצית הראשונה של 2021 - הקימו סוללות עפר וחסמו את הגישה לכביש וכך, הפלאחים הפלסטינים שוב לא יכולים למכור את הירקות שלהם על אם הדרך, עד שימצוא את הדרך... ילדים ונשים מהמחנה השתתפו בימי הים של מחסום ווטש. מעודכן למאי 2021Raya YeorMay-15-2025שלטי איסור מעבר מסביב לדהריה
-
מסאפר יטא
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
No barricade info available.
-
