קלנדיה: עבדאללה שוחרר אחרי למעלה משנה בכלא צבאי
עבדאללה שוחרר אחרי למעלה משנה בה היה בכלא צבאי בלי שאיש ידע על מה ועד מתי.
מכרים שפגשתי סיפרו שעבדאללה שוחרר לפני שבוע, שהוא מאד חולה, שמיד עם שחרורו אושפז בבי”ח ברמאללה, שישראל בכלל לא רצתה לשחרר אותו אבל בגלל שהיה כל כך חולה ופחדו שימות אצלם נאלצו לשחררו, שהוא שוקל ארבעים קילו פחות ממה שהיה, שהכל זה בגלל בן גביר שהבטיח להרעיב את האסירים וגם קיים, שהם שם בכלא מורעבים.
אני מביאה את סיפורו של עבדאללה בהבלטה, כי למרות שהוא סיפור פרטי של חבר שלי, הוא סיפור שמעיד על הכלל, על מצבם של אלפים רבים שעדיין כלואים, של חברה שנשלטת בכוח הזרוע, של צעירים שגדלו וגדלים בדיכוי והשפלה, של דורות ללא אופק או בחירות חופשיות.
אני חרדה לעבדאללה כי הוא חבר שלי, אבל אני גם חרדה לכלל ומודאגת ממה הפכנו אנחנו להיות.
עם עבדאללה התיידדתי בנעוריו, כשהיה תלמיד מחונן בבית הספר התיכון, נער עם שאיפות גדולות וחלומות גדולים.
עבדאללה ובן דודו ששאפו להיחלץ מעול הכיבוש, נבחנו והתקבלו על מלגה לאונ’ בקואלה לומפור שבמלזיה. אבל האדם מתכנן ואלוהים צוחק (“אַ מענטש טראַכט און גאָט לאַכט”).
מעשה שהיה כך היה: באחד הלילות בטרם מועד נסיעתם, פרצו חיילים לביתו של בן הדוד, עצרו אותו באשמת בעלות על רובה. אבל רובה לא היה וגם חיפוש אלים ומעמיק בבית לא מצא את שחיפשו. אבל הם, החמושים לא מוותרים בקלות, הבחור נלקח לכלא, לקישלה, ונחקר במשך ששים ושניים ימים.
כששוחרר בלי אשמה או מגבלה היה מאוחר מדי לנסוע למלזיה והתכנית הגדולה נגנזה.
עבדאללה נרתם לפרנסת המשפחה בדוכן לממכר פירות.
השנים עברו, עבדאללה עבד קשה, נשא אישה, השתתף בקורסים ברמאללה למחשבים ולאנגלית והתחזק בדת. חרף הקשיים והסבל עבדאללה לא איבד את הרוח הטובה ששרתה עליו, את קבלת האחר בחיוך ונדיבות, לא פעם ולא פעמיים הרסו השלטונות את דוכנו והחרימו את הציוד שהיה בו, בטענות שאין לו אישור לעסוק במסחר (שאין סיכוי לקבל כי המקום הוא שטח שיפוט עיריית ירושלים ולעבדאללה אין את תעודת הזיהוי “הנכונה”), שהדוכן ממוקם במקום בו העירייה מתכוונת לסלול דרך (שכלל לא נסללה), אבל בכל פעם עבדאללה קם מההריסות והתחיל מבראשית. עד לפני יותר משנה.
על מעצרו שמעתי מאביו, איש זקן וחולה, “הם לקחו אותו בתור קלף”, אמר ולא ידע על מה נחטף בנו ומתי ישוב.
והנה עכשיו שוב עבדאללה חופשי. כביכול חופשי. הוא כלוא בגופו החולה ובזיכרון ימי העינויים בכלא.
הכנות לרמדאן:
אם לא די היה בחסימות הבטון, בסלילי התיל ובחומות שמקיפות את המחסום בשגרה, ביומיים האחרונים הובאה מאי-שם תגבורת כדי לתפעל את ימי השישי לחודש הרמדאן.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanMay-13-2025קלנדיה: נוהל גב אל גב להעברת חולים
-
