קלנדיה: חמושים מתנכלים לרוכלים במחסום
על פי מספר החמושים הרב בפתחו של המחסום, ברור היה ששם, בפנים, במקום הסמוי מהעין, מתנהלת פעילות עצימה.
רק חציית הקו המפריד בין הכאן לשם, בין חיים על פי חוקי המדינה לבין חיים על פי חוק הרובה וגחמותיו, גילתה את שהיה עד כה סמוי מהעין – את התקיפה החוזרת של חמושים באנשים חסרי ישע.
הקורבן המידי היה הפעם אבו-אבסה, אדם שמזה שנים מנסה למצוא פרנסה ולהביא “לחם וחלב” לבני משפחתו מממכר פירות וירקות העונה לעוברים ולשבים.
איש תם לב ומאיר פנים לכל הוא אבו-אבסה, אין בלבו זדון או רצון להרע. מצאתי אותו עומד נרעש, חסר אונים ומביט במרבית סחורתו שהוטחה ארצה תוך שצעקו לעברו: “תעוף מכאן! תעוף מכאן!”.
מכרים ועוברי אורח אקראיים התגייסנו לעזרתו, אספנו לארגזים את שניתן היה להציל, השלכנו לפחים את שאריות ההרס ונשאנו את הארגזים המלאים והריקים אל צדו החיצוני של המתחם.
אנשים סיפרו שאחרי שהחמושים גמרו לטפל בדוכנו של אבו-אבסה הם פנו אל צדו המזרחי של מחסום קלנדיה, אל הרוכלים שממוקמים בפאתו המזרחית של המחסום.
*
במשפט: “עבדאללה לא ברשימה” קידם את פני מכר, חבר של חברי עבדאללה תמימי.
בורסת שמות האסירים האמורים להשתחרר בעסקה הצפויה כמו גם הפסקת האש בעזה מאד מעסיקה את החברה הפלסטינית. “יש רשימה של שלושים שמות שישתחררו בהתחלה, עבדאללה לא ברשימה, הוא בטח ישתחרר בהמשך”, אמר האיש.
מזה 11 חדשים שעבדאללה בכלא עופר. בשעת נסיעה עם אשתו וילדיו הוא נעצר, הורד מרכבו ונלקח. אביו הזקן והחולה סיפר לי שאין יודעים על מה למה וכמה. “כנראה הם אוספים קלפים להחלפה”, אמר האב.
לא רק קוראי עיתון הארץ יודעים על התעללויות בפלסטינים בבתי הכלא בישראל.
על הרעבה ואלימות שומעים מכל מי ששיחק מזלו ונחלץ בעור שיניו מהמקומות הארורים האלו.
מספרים שיש מי שהשילו שליש ממסת גופם, שאנשים ששבו חבולים ופצועים.
הארץ:
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanMay-13-2025קלנדיה: נוהל גב אל גב להעברת חולים
-
