נסעתי לקלנדיה ללוות את ס’ להוצאת כרטיס מגנטי במת”ק. ס’ היא פלסטינית צעירה, אם לשני ילדים. היא התגרשה מבעלה, אך הוא ומשפחתו מאיימים עליה ולכן קיבלה אישור הומניטרי לשהות עם ילדיה בישראל. היא מטופלת ע”י משרד עו”ד לוסטיגמן בלנק, שאנחנו עובדים איתם באופן שוטף. היא מאוד חוששת מכל מגע עם העולם, ולכן התבקשנו ללוות אותה למת”ק.

קבלת ההיתרים היום נעשית באמצעות האפליקציה של מתאם הפעולות בשטחים (אלמונסק). כדי להוריד את האפליקציה צריך שיהיה לך כרטיס מגנטי. את הכרטיס ניתן להנפיק רק במת”ק. המת”קים נמצאים בשטחים, אין מת”ק בתוך ישראל. וכך הגענו למילכוד – כדי לשהות בישראל היא חייבת להגיע לשטחים כדי לקבל את הכרטיס שיאפשר להנפיק לה היתר…

חנינו בצד הישראלי. ההגעה רגלית אל העליה לגשר הולכי הרגל התגלתה כמשימה לא קטנה. עד כדי כך שאנשים ששאלנו הציעו לנו לחזור אחורה ולנסוע תחנה אחת באוטובוס. המקום מתוכנן למען תחבורה ציבורית, קצת פחות להגעה רגלית לרכב. רכבים רגילים אינם מורשים להיכנס לאזור התחבורה הציבורית. סביב הכבישים יש בטונדות, אבל הראש האנושי (מסתבר שגם הפלסטיני, לא רק היהודי) ממציא לנו פטנטים, וכבר הניחו אבני שפה, קרשים וכד’ ויצרו מדרגות שמאפשרות לעלות ולדלג מעל הטונדות.

בשעה שבה הגענו אין לחץ במחסום. כניסה אחת מהשלוש עובדת, שבפנים היה תור קצר לפני בידוק החפצים, שהתקדם די מהר. תוך זמן קצר היינו אחרי בידוק החפצים.

בד”כ אנחנו לא נכנסות למת”ק ולאזור משרדי הממשלה (משרד הפנים, דואר וכד’) המצויים בתוך הקומפלקס של מחסום קלנדיה. אנחנו רואות את הכניסה למת”ק כאשר אנו הולכות ליציאה לכיוון ירושלים, אך היא אינה נגישה לנו (ובכל מקרה בשעות שאנו מגיעות המת”ק סגור עדיין). הפלסטינים, כדי להגיע לאזור המשרדים, נכנסים למבנה המחסום, עוברים קרוסלה אחת לאולם ההמתנה, קרוסלה נוספת לבידוק החפצים, יוצאים בקרוסלה לאזור בידוק התעודות. שם הם הולכים ליציאה בצד שמאל, עולים במדרגות ועוברים בגשר מעל הכניסה של הצבא ואנשי הבטחון לאזור הבידוק ויורדים בצד השני אל המת”ק. כמובן שגדרות וקרוסלות מפרידות את הישראלים מהפלסטינים.

כדי להיכנס לאזור ההמתנה למת”ק צריך לעבור עוד קרוסלה. יש אחת לכניסה ואחת ליציאה. על זאת של הכניסה יש שרשרת שנראה שחוסמת אותה. השומר מכניס כל פעם כמות מסויימת של אנשים. כאשר הכניס אותנו ראינו שבעצם השרשרת סתם מונחת ולא קושרת כלום. כמו שהוא הסיט אותה הצידה יכול כל אחד להסיט אותה, אך כמובן שפלסטיני לא יעיז לעשות זאת.

ס’ לא ידעה בדיוק לאן היא צריכה לפנות. השומר, בחור פלסטיני מרמאלללה (כך התברר לנו בהמשך), מתפקד כסדרן. הוא מכניס את האנשים למבנה, שם יש אזור המתנה נוסף, עוזר לאנשים להוציא מספרים מהמכונה ומכוון אותם לעמדות השונות. יש גם רמקול שקורא למספר הבא בתור ומפנה לאשנב, כמו בקופ”ח. לגבינו הוא הלך לברר והכניס אותנו לתא קטן סגור שבו דלפק. מאחורי הדלפק היה אזרח, לא חייל, כנראה איש המנהל האזרחי. הוא מאוד נלחץ כשראה אותי ותהה איך נכנסתי לכאן ללא ליווי. הוא טען שאנחנו ב”שטח האדום”, וזה מסוכן כי מסתובבים כאן פלסטינים ללא השגחה. הבהרתי לו שהצד הפלסטיני של המחסום הוא חלק משטח עיריית י-ם, ואנחנו מגיעות לכאן באופן קבוע ומסתובבות בין פלסטינים… הוא היה מאוד לחוץ ולא הבין איך ולמה נתנו לי להיכנס למת”ק ללא ליווי. הסברתי שאין לי צורך בליווי והכל בסדר. כאשר אמרתי שס’ מאויימת הוא נלחץ עוד יותר, הפעם חרד לבטחונה שלה.

בסה”כ הוא היה מאוד קואופרטיבי ורצה לעזור. הוא הנפיק לה את הכרטיס המגנטי (בתא יש מצלמה ומכשיר ללקיחת טביעות אצבע). אבל הסביר שכרגע אין במערכת היתר בתוקף, למרות שלס’ היו מסמכים שיש לה היתר לעוד כמה חודשים. הוא דיבר עם העו”ד שמלווה את ס’ ועם גורמים אחרים ואמר שנצטרך להמתין שההיתר יוזן למערכת ויתכן שזה לא יהיה היום. הוא היה מאוד מוטרד מכך שנצא מהתא ללא ליווי, אך אחרי ששוחח עם כל מיני גורמים בטלפון הסכים שנצא “על אחריותינו”.  

יצאנו להמתין באזור ההמתנה הפנימי. בינתיים, מצויידת בכרטיס המגנטי, ס’ ניסתה להוריד את האפליקציה. היא נתקלה בקשיים, השומר ניסה לעזור ואף העלה על הקו את אחיו שהדריך את ס’ איך לעשות זאת. ס’ היתה לחוצה שלא תגיע בזמן להוציא את ילדיה אחה”צ מהמסגרות, אך הרגעתי אותה. אם לא יתקבל ההיתר אני יכולה לעבור חזרה ולהיכנס עם האוטו לאסוף אותה ואז אנחנו יודעות מהיכן לנסוע כדי לחזור ללא בעיה…

העובדת הסוציאלית והעו”ד נכנסו לפעולה וכך לאחר המתנה לא ארוכה עודכנו שההיתר הוזן למחשב וס’ יכולה לעבור חזרה לישראל ללא בעיה. הודנו מקרב לב לשומר החביב, המספר של אחיו כבר שמור אצל ס’ בטלפון למקרה שתזדקק לסיוע בתפעול האפליקציה. חזרנו לאזור בידוק התעודות במחסום. ס’ עברה עם הכרטיס המגנטי דרך אחת העמדות האוטומטיות (כך גם וידאנו שההיתר אכן מוזן למערכת) ואני עברתי ללא עיכובים דרך עמדת בידוק ידנית ויצאנו שוב בצד הישראלי.