סוסיא - רעולי פנים זורקים מטח אבנים כבד בחצר הבית
בעקבות אירועים חמורים בסוסיא נסענו לבקרם לשמוע ולדווח שוב על כמה מתנחלים חדשים שם שמתעמרים קשות במשפחות נוואג’עה. עזאם ביקש לספר על שאירע בשבת ה-21.12. לדבריו יצא ב-6.30 להאכיל את הכבשים בדיר שנמצא כ-100 מביתו. היה ערפל כבד ולא ניתן היה לראות כמעט כלום ובכל זאת הייתה לו הרגשה שמשהו מתרחש.
ואכן, בשובו שמע את וואדחה אשתו צועקת לו ומזעיקה אותו לבוא מהר כי מתנחלים הרסו את בית שכנו חוסיין, כ-300 מ מביתו. בדרך אליו ראה ליד ביתו של נסר מיודענו קבוצה של כ-10 רעולי פנים זורקים מטח אבנים כבד בחצר הבית.
בינתיים הגיעו מהתנחלות סוסיא עוד כ-35 מתנחלים שזרקו אבנים. אחת פגעה ברגלו. “הזעקנו את המשטרה,” הוא מספר. ואלה, בשומעם את פנייתו למשטרה, התחילו לברוח לכיוון חוות משכן הרועים שבה חי עמישב פלד שדיווחנו עליו לא אחת. החווה נמצאת בתווך בין התנחלות סוסיא לבין מתחם מגורי משפחת נוואג’עה. 40 דקות ארך האירוע ו-40 דקות עברו עד שהגיעה המשטרה. כבר לא היה לשוטרים מה לראות. לנסר שכעס שהגיעו כלכך מאוחר, אמרו השוטרים שכוחות הביטחון נמצאים כל הזמן במקום.
“כן,” ענה נסר, “אבל אלה מגבים את המתנחלים ולכן עמדו בצד ולא עשו דבר”.
נסר מבקש: “תביאו גשש ומז”פ. תראו שאתם מנסים לבדוק ולחקור באמת.”. עונים לו השוטרים שיגש עכשיו ויגיש תלונה מיד במשטרת חברון.
כך עשו נסר, עזאם וחוסין, קורבן התקיפה הנוכחית.
ואז כיאה לחכמי חלם טובי הלב, לא היה שם שוטר שיודע ערבית ויכול לשמוע את התלונה מחוסין שאינו יודע עברית. אמרו לו השניים: “נתרגם ותרשום מפינו.” “לא,” הוא עונה, “אתם בעלי עניין, לא יכול לסמוך על אמינות תלונתכם. חייב רק חוסין לדווח.“
אז לא. הם שעשו כמצוות השוטרים חזרו ללא הגשת תלונה כי אין דובר ערבית במשטרת חברון.
אחה”צ של אותו יום, הגיעו ששה אנשים שוב למקום מגוריהם כדי להפגין נוכחות. אחרי רבע שעה הלכו.
ככה זה מידי יום.
הבוקר, מספרים לנו עזאם ונסר, הגיע שם טוב לוסקי שגר במתחם סוסיא העתיקה, עם חבורת צעירים המתנדבים אצלו, חתכו את מוטות הגדרות שעשו סביב חלקתה של משפחת שבור. באו עם מחרשה והחלו לחרוש כאילו זו חלקתם. גם חתכו עצי זית.
זה מעשי יומיום.
ניתן לראות את הערוגות שנהרסו, את שקי מזון הכבשים שקרעו ואת הפרות האוכלות את עצי הזית.
זאת שגרת החיים שם, שוב ושוב.
תיאור מיקום
דרום הר חברון
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
יטא היא עיר המחוז של דרום הר חברון.
היא נמצאת באזור סְפר בין האזור הפורה של חברון וסביבתה לבין המדבר של הרי חברון. היא מונה כ-64 אלף תושבים. הכפרים מסביבה מכונים מסאפר יטא (כפרי הבת של יטא). תושביהם מתקיימים מצאן וחקלאות. החקלאות מתאפשרת רק בחלקות קטנות, בעיקר סמוך לערוצי נחלים. רוב האזור סלעי וטרשי.מראשית שנות השמונים הוקמו על האדמה החקלאית בדרום הר חברון, אשר עובדה בידי הפלסטינים, מספר התנחלויות ומאחזים: כרמל, מעון, סוסיה, מצדות יהודה, עתניאל ועוד היד נטויה. מאז הוקמו ההתנחלויות ושטחיהם החקלאיים צומצו, סובלים התושבים בדרום הר חברון מהתנכלויות מצד המתנחלים, ובמקביל נמשכים נסיונות גירוש והריסות בתים במקביל למניעת מים וחשמל. הצבא והמשטרה נמנעים מלהתערב בדרך כלל באירועים אלימים ואינם ממצים חקירה הנדרשת לאכיפת החוק על המתנחלים הפורעים. ההתנכלויות בדרום הר חברון כוללות תקיפה ונסיון לשרוף אוהלי מגורים, שיסוי בכלבים, פגיעה בעדרים ומניעת גישה לשדות מרעה.
המחסומים בדרום הר חברון מרוכזים בכבישים המרכזיים 317 ו -60. ברובם לא ניכרת נוכחות צבאית, אך מערך מבוזר של מגדלי שמירה מאוישים מנטר את הכפרים הפלסטיניים ואת דרכי הגישה להתנחלויות. חסימות מסוגים שונים מוצבות בהתאם לצורכי המתנחלים והצבא. מדובר בעיקר בצומת זיף, מעבר דורא-אלפוואר וצומת הכבשים בכניסה הדרומית לחברון.
עודכן אפריל 2021, מיכל צ'
A Palestinian residentJun-9-2025פוקיקיס - נערים מתנחלים מגיעים עם עדר ומטרידים את בני המשפחה
-
סוסיא
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
סוסיא הפלסטינית שוכנת היום בין ההתנחלות סוסיא לבין הבסיס הצבאי . התושבים החלו להתיישב בשטחים שמחוץ לכפרים בשנות השלושים של המאה ה–19, והתגוררו במערות, אוהלים וסוכות. עד היום הם מקיימים אורח חיים מסורתי ופרנסתם מבוססת על חקלאות ורעיית צאן. עד מלחמת 1948 עיבדו החקלאים שטחים שהתפרשו עד לאזור ערד. בעקבות המלחמה איבדו חלק ניכר מאדמותיהם שנותרו מעבר לגבול, בצד הישראלי. לאחר מלחמת 1967 והכיבוש הישראלי הוקמו באזור מחנות צבאיים, הוכרזו שטחי אש ושמורות טבע, ושטח האדמות צומצם עוד יותר. ההתנחלות היהודית בסוסיא החלה ב-1979. מאז מתנהל מאבק עיקש לסלק את שרידי התושבים הפלסטיניים המסרבים לעזוב את מקום הולדתם ולעבור ליאטא הסמוכה. עם פיתוחו של אתר תיירות בח’ירבת סוסיה בסוף שנות ה-1980 (בית כנסת קדום) גורשו עשרות משפחות שגרו במערות בסביבתו. במחצית השניה של שנות ה- 1990 התפתחה באזור צורה חדשה של התנחלות – חוות רועים של מתנחלים בודדים. תופעה זו גרמה להגברת המתח בין המתנחלים לתושבים המקוריים, הפלסטינים, והביאה להתנכלויות חוזרות ונשנות של תושבי החוות כלפי הפלסטינים. במקביל נמשכו הריסות מבנים והשחתות יבול מצד גורמי הביטחון וכן מניעת מים וחשמל. בסוסיא הפלסטינית, כמו בחלק גדול של כפרי דרום הר חברון, אין מים זורמים, אך עובר בה צינור המים המספק מים להתנחלות סוסיא. הפלסטינים קונים מים יקרים שמגיעים במכליות. חשמל סולרי מסופק על ידי מערכת קולטים, שהותקנה בכספי תרומות. אך ההריסות בכפרים לא חסות על בורות מים ולא על הלוחות הסולאריים ועמודי חשמל המיועדים להעברת חשמל סולרי בין הכפרים. עודכן אפריל 2021, ענת ט.
-
