במחסום מיתר נספרו 12 מכוניות בצד הפלסטיני – מעט מאוד פועלים מורשים עברו לישראל.

כביש 317 – ערימות עפר חדשות נערמו כדי לחסום רכבים מהכפרים להגיע מדרכי העפר אל הכביש.

התנחלות מעון – עובדים בהרחבת הכרם מצפון לכביש. נבנה מגדל מים חדש ומצויר בצומת.

אום אל ח’יר

כל הגברים יושבים בבניין הציבורי היחיד בכפר, שמשמש כמשרד של המוכתר וגן הילדים. הם יושבים ומחכים. כבר שנה ורבע הם יושבים כך, עבודה אין ורק הפחד מחוות המתנחלים מסביב יוצר ערנות. אם יגיעו הפורעים המתנחלים אין להם דרך להתגונן אלא לנסות להזעיק את המשטרה. כל ניסיון שלהם להפעיל כוח נגד הפולשים יביא למאסרם, המתנחלים יצאו ללא פגע, כביכול אותם תקפו.

הפעם הם יודעים למה הם מחכים:

כיבוש שטח באמצעות נטיעות לפני כמה ימים הגיעו מתנחלים עם מפות עליהם מסומן “הקו הכחול” כלומר הגבול בין שטח הכפר לבין אדמות המדינה עליהן כביכול ניתן להשתלט. המתנחלים סימנו בחוט לבן את אותו קו במפה, שחוצה את הבית הקיצוני בכפר – בינו לבין הדיר של סאלח, ויורד אל הדרך מזרחה. מיד אחרי הסימון חפרו בורות ומלאו אותם בזבל, הביאו ספסל קק”ל והודיעו כי ביום שישי, 14.2, יתקיים טקס נטיעות של עצי זית ברוב עם.

36 בורות חפורים צמודים מאוד לגדר הכפר ויוצרים גבול חי משני כיוונים של הכפר .

מעבר לדרך העפר היורדת מזרחה, הקימה הרשות הפלסטינית בריכת מים המשרתת את כפרי האזור ואת בית הספר הגדול באזור. המתנחלים טפסו על הבריכה והציבו דגל ישראל הנראה למרחוק – סמל לכיבוש .

בן הכפר האמן עיד, דובר עברית מצוינת כי הציג תערוכות בארץ ובחו”ל, מבטא את כאבם של כולם. הם מיואשים וכועסים, ובעיקר חסרי אונים מול אלימות המתנחלים והפקרתם בידי רשויות החוק הישראליות- המשטרה והצבא. ועדיין נשארה לו חמלה מול הנערים ה”עבדים” בלשונו: תופעה לא חדשה אבל מתגברת בעוצמתה:

תופעת העבדים נערים בני 13-14 מההתנחלויות הממוסדות שיש להם בעיות התנהגותיות ולא השתבצו במוסדות לימוד, נמסרים על ידי הוריהם ל”חינוך מחדש” במוסדות מיוחדים בסוסיא והתנחלויות אחרות. למעשה הם מפוזרים בין חוות הבקר שהוקמו במסאפר יטא כדי להשתלט על שטחי הפלסטינים, ושם הם מועסקים בעבודות הקשות שבעלי החווה (קפלן, ינון ודומיהם) לא עושים. הם נשלחים לרעות את העדרים גם במזג אוויר שכלל לא מתאים לכבשים, אותם מגייסים לפרוע בכפרי הפלסטינים כי הם נערים מתחת לגיל העונש הפלילי. הם אלימים מאוד, חדורי מטרה (שטופי מוח בלשונו של עיד) ומחרחרי ריב. הכפריים מבקשים מאוד להפיץ את המידע הזה כי רוב ההתנכלויות נעשות על ידי הצעירים הללו.

חוסר התקווה של אנשי מסאפר יטא אחז גם בנו, וניקר לאורך כל הדרך.