מעבר אליהו

10:10 – מחנות את הרכב בחניה וצועדות לעבר המתקנים החדשים מעבר לכביש ולמגרש החניה. אנו צופות בדרך שבה נבדקים אלה שנושאים תסריך לנסוע לשטחיהם ולמשתלות שלהם בשטחי ישראל. צפינו איך מרוקנים את כל תוכן המכוניות והמוניות לתוך עגלות קניה ומכניסים גם את הכלב לביקורת נוספת.

רן, מפקד המעבר ממהר אלינו ומודיע שמותר לנו לעמוד ולצפות בהם רק מאזור תחנת האוטובוס במרחק של כ-500 מטר. מה ניתן לראות משם?  אנו מנסות לנהל אתו שיחה. קבלנו הסבר כיצד נעשות הבדיקות גם לגבי האנשים העוברים במעבר ושמחנו לשמוע שהוא קורא את הדיווחים שלנו.

שבעת הכפרים של  ה"בלדיה" של  זיבאד

11:00 –  נוסעים דרך ג'ויוס תוך התפעלות מהכבישים החדשים ומהשילוט המרשים (בשלוש שפות)

ממשיכים לכפר ג'מאל ושומעים שם מכמה בחורים צעירים שאף אחד בכפר עוד לא קיבל תסריך כדי לצאת למסיק הזיתים. חיפשנו את ראש הכפר בבית ה"עיריה" אך הוא לא נמצא. חיפשנו את המתפרה של נ' שמצאה את אביה שסיפר לנו שהכל טוב ויפה: בעוד שבוע יקבלו כל בעלי הזיתים היתר לצאת למסיק ויוכלו לצאת משעה 7:00 בבוקר עד שעה 15:00.

אחרי ששתינו מים קרים וטעימים מאד נאמר לנו שאין מחסור במים וכפרם שותף בבאר שמשרתת גם את התנחלות "סלעית" הסמוכה.

12:00 – ממשיכים בכביש החדש לבניין ה"בלדיה" המפואר של זיבאד. זוהי מעין מועצה מקומית המייצגת שבעה כפרים: ג'וברה, א-ראס, כפר צור, כפר ג'מאל, זיבאד, כפר עבוש, כור. ראש העיר איננו זמנית אך יש לו מחליף.  אבל היה שם גם ר' מא-ראס  ואותה אווירה של נינוחות כמו ששידר אביה של נ' מכפר ג'מאל. מסתבר שהתכניות של צה"ל שעליהן הם ספרו לנו בביקורנו הראשון בזיבאד בחודש מרץ, יוצאות לפועל. אנשי א-ראס יקבלו את אדמותיהם שהיו כלואות בשטח הגדור של ג'וברה ואנשי ג'וברה  יוכלו להגיע לאדמותיהם שנמצאות בשטח של  א-ראס ללא התסריך שהם נזקקים לו יום יום. אמנם לא כולם מאושרים מבשורה זו: אנשי ג'וברה למדו להפיק תועלת ממיקומם בתוך שטח ישראל ואנשי כפר צור דווקא חוששים לאבד חלק משטחיהם שנמצאים בא-ראס.

בכל זאת הייתה תחושה של שביעות רצון  לא מוכרת לנו מביקורים בכפרים אחרים באזורים סמוכים. אולי בזכות היחסים המיוחדים שידעו אנשי "סלעית" ליצור עם שכניהם הפלשתינים?  אנשי ההתנחלות  זו באים בעונת המסיק לסייע לכפרים הסמוכים. אולי הכבישים החדשים מלמדים על תרומות נוספות שהם מקבלים מהאיחוד האירופי? ואולי ההבטחה למימוש המדינה ומעורבות האו"ם עוררה אופטימיות?. מתוך תשובותיהם ה"קלישאיות" על המדינה  והשלום העתידיים אין לדעת מהי דעתם.

קלקיליה

14:00 –  כולם עוברים לכל צד. אין חיילים, אין מחסום.