בית לחם והסביבה, יום ראשון, 20.3.05, אחה”צ צופות: ציפי א’, דניאל ב’, יהודית שט’ 15:15 מת”ק עציון – המת”ק כמעט ריק מאדם. יחסית למספר האנשים, ההמתנה ליד חלון 1 ממושכת, ובכל אותו הזמן החייל בחלון 2 – המתמחה מן הסתם בנושא אחר – קורא עיתון. על פי הבעות הפנים של מי שחוזר מן האשנב אין לדעת האם קיבל את מבוקשו או לא – המאוכזבים כבר כל כך התרגלו לבוא, להמתין, להיענות בשלילה ולבוא שוב, שהם לא מסגירים את רגשותיהם. בשלב מסוים מגיע זוג מבוגר בעל חזות אירופית. מאוחר יותר מתברר שמדובר בתושבי בית לחם לשעבר, בני שבעים ויותר, החיים באוסטריה ומחזיקים בפספורטים אוסטריים. הם באו לביקור מולדת לעת הפסחא וביקשו להיכנס לביקור בירושלים. בקשתם לא נענתה. האישה בתמיהה ובכאב אומרת: “אנשים בני שבעים… איזו סכנה אנחנו כבר יכולים להוות?”. התביישנו. 16:30 אל-חדר – המולה רבה. אין כוחות ביטחון. 16:40 בית ג’אללה – החייל העומד במחסום עושה את עבודתו בחריצות. לא ברור על פי אילו קריטריונים הוא בודק או לא בודק את הנהגים הנכנסים לבית ג’אללה, אבל נראה שרוב נהגי הפרייבטים כבר מוכרים ולכן מורשים להיכנס, בעוד שנהגי המוניות מתושאלים וצריכים להציג תעודות. בשעה זו של היום נוצרת תוך דקות שיירה ארוכה של ממתינים, אבל זמן ההמתנה אינו ארוך. 17:00 מחסום 300 – על פי השמועה התרחשה הבוקר תקרית כלשהי במחסום. עכשיו המקום ריק לחלוטין. בפעם הראשונה מזה זמן רב שני הנתיבים פתוחים לתנועה. לשאלתנו על אירועי הבוקר, אחד החיילים משיב בקוצר רוח מופגן כי הוא לא נכח בבוקר אך הייתה במקום “התקהלות”… “ועכשיו תצאו בבקשה מהמחסום”. הכובד ששורר במקום הזה, שהיה פעם צבעוני ומלא חיות, מהמם כל פעם מחדש.בעונה זו של השנה הנוף בדרך למת”ק קסום עוד יותר מתמיד.