05.50 עזון עתמה – גשם שוטף, לא הרבה פועלים עוברים בשלושה מסלולי הבדיקה. אין לחץ ואין צורך בהמתנה ארוכה, כנראה בגלל הגשם, וגם החיילים סבלניים למדי. הם אמרו שלקראת סוף השבוע עוברים פחות אנשים לישראל.

נראה לנו שאולי בימי חמישי בבוקר, ולבטח בימי גשם יש פחות צורך במשמרת במחסום זה.

06.40 חבלה, החיילים פותחים את שער הרכבים, ותוך כמה דקות מתחילים להגיע גם הפלסטינים, פועל צעיר שעובד באחת המשתלות אמר לנו: החיילים טובים. נסינו לבדוק אם התכוון למה שאמר, ואמנם כן. כשלחצנו אמר, יש טובים ויש רעים, אבל אלה טובים. שאל מאיין אנחנו, וכשאמרנו 'תל-אביב' אמר בחיוך גדול א-תל אביב אחלה!

הפועלים עברו 5-5 בלי עיכובים. אחרי שאוטובוס התלמידים חזר מלא לכיוון חבלה, עזבנו.

 08.00 עזון, היגענו לבניין המועצה לפגישה עם ל. אשה צעירה וחברת מועצה בכפר. 

כשנכנסנו פגש אותנו ח. אחד מעובדי המועצה, והראה לנו מכתב שהגיע אליהם בימים האחרונים, ובו הודעה שהצבא עומד להפקיע עוד שטח מאדמות הכפר, לצרכיו. על המכתב חתום אלוף ניצן אלון.

ח. וגם סגן ראש המועצה (שהצטרף אלינו במהלך הפגישה עם ל.) נשמעו מודאגים מאוד מתוכן המכתב, וח. הדגים לנו את המצב; הוא שם את כף ידו על השטח המדובר במפה המצורפת למכתב, ואמר שאחרי שהצבא 'שם יד' על השטח, זה סופו (של השטח…). ח. מכיר את נשות מחסוםווטש, 

בנושא פעילות עם נשים, ל. העבירה אלינו באמצעות נדים בקשה לבוא להיפגש איתה, לאחר ששמעה מחברותיה הרכזות  בנבי אליאס ובפרעתא על הפעילות איתנו. רכזות אלה הן חברות מועצה בכפריהן ובתוקף תפקידן נפגשות לפעילויות משותפות.  ל. קיבלה אותנו בחדרו של ראש המועצה ועל כסאו. היא הסבירה בחיוך שכמחווה ל'יום האשה' שחל היום היא מכהנת בתפקיד ראש המועצה ליום אחד. לרגל יום האשה חילקו בכפר שי לכל אשה, ולסוף החודש מתוכנן טיול לנשים מכמה כפרים.

 אחרי שיחה קצרה, סיכמנו שנבדוק אפשרות להתחיל בפעילות עם הנשים בעזון. הן מבקשות הדרכה בעבודות יד, סריגה, ואנחנו ביקשנו לבדוק אפשרות להקצות בכל מפגש גם פרק זמן ללמד את חברותינו ערבית, על ידי אחת מנשות הכפר.

09.00 מהמועצה יצאנו בשליחותה של דליה ג. להיפגש עם ג'. גם הוא תושב עזון ועובד בארגון העובדים הפלסטיני. הוא פנה אל דליה לאחר שחזר מזועזע מחוויה קשה במחסום אייל העמוס, כואב וסוער בשעות הבוקר בכל ימי השבוע ובמיוחד בימי ראשון.

ג'. חזר באוזנינו על התיאורים הקשים המוכרים לנו משעות הבוקר בארתאח, קלנדיה ותרקומיא, וביקש שנעזור. הרעיון שלו היה שניצור קשר עם הסתדרות העובדים הכללית, לבקש עזרתה, לאחר שהסתבר שזו גובה 30 ש"ח בחודש מכל עובד פלסטיני העובד בישראל עם תלוש משכורת.

ביקשנו את ג'. להכין תיעוד ונתונים רלבנטיים על מצב הפועלים במטרה לנסות לסייע במה שביקש ובכיוונים נוספים.