חברון, ירושלים
נועמן, אפרת, תקוע, יום ד’ 17.01.07, בוקר משקיפות: נטע ע., תמר א. (מדווחת) המטרה שלנו הייתה למצוא את הדרך למחסום נועמן מהצד הפלסטיני, כלומר מהדרום. לקחנו את הכביש להתנחלויות תקוע ונוקדים ולהרודיון שפונה מכביש 60 שמאלה/מזרחה מדרום לאפרת. עשרות מטרים אחרי השער הדרומי של אפרת נמצאים השרידים של מה שפעם היה מחסום אפרת. הוא לא מאויש כבר זמן רב, והעזובה ניכרת על העמדה שנותרה במקום. כעבור ארבעה-חמישה ק”מ מגיעים לצומת בקרבת הכפר תקוע שבו פנייה דרומה לכיוון חלחול ופנייה צפונה להתנחלויות תקוע ונוקדים. בצד המזרחי של הצומת מוצב ג’יפ צבאי ובעמדה עומד חייל. אנחנו פונות שמאלה/צפונה, ממשיכות כל הזמן על הכביש הראשי, עוברות את הפניה לתקוע, את הפניה לנוקדים ואת ההרודיון. חלק מהכביש נראה חדש, מסלול אלטרנטיבי לכביש הישן שעבר דרך כל הכפרים. הכביש כבר לא נכנס לכפר זעתרה כפי שזה עדיין מופיע במפות, ולכן קוראים המתנחלים לקטע הזה כביש עוקף זעתרה. במשך מספר ק”מ אין שום שילוט, עד שמגיעים פתאום לפניה ימינה/מזרחה לבית סאחור, בעוד שלכיוון המשך הכביש הראשי צפונה יש שלט לירושלים, וזמן קצר אחר כך אפשר לראות מרחוק את הפילבוקס של מחסום נועמן שעליו מתנפנף בגאווה דגל ישראל. אין שום שלט שמפנה לנועמן, יש שלט לכפר אל ח’אס ממול, וכאשר מגיעים לכיכר גדולה במרחק כמה מאות מטרים מהמחסום, מבינים לאן הכביש מוביל בעיקר: מספר הכביש 398, השלטים לכיוון דרום מפנים לחברון ולבאר שבע והשלט לכיוון צפון לירושלים – ציר תנועה ראשי. השלטים מקדימים את המציאות. קטע הכביש בין נועמן להר חומה טרם נסלל, והדרך לירושלים מסתיימת לפני גדר הביטחון. מג”בניק ומאבטח (לבוש חלקית במדים) באים לקראתנו: “מה, אתן באות מהשטחים?”, אך לא מתנגדים לנוכחותנו. המג”בניק טוען שאינו יודע שאמור להיפתח כאן כביש גדול לירושלים ושיש שם למעלה מהטרמינל החצי מוכן כפר בשם נועמן. השער לנועמן סגור; הוא נפתח רק כאשר אחד התושבים מבקש לעבור. כאשר הגענו יצא אחד מהם ברכבו, כנראה ללא עיכוב. החידוש האחרון בשלבי השכלול של המחסום: קרוסלה עבור הולכי הרגל, שמספרם אולי מגיע למאה במהלך היום. לפני שנה באנו לכאן למשמרת הראשונה. אז היה עוד מעבר רחב בין קטעי הגדר, ורק ג’יפ מזדמן פיקח עליו. דוגמה קטנה, אך מייצגת להתמסדות המחסומים. אילו היה כאן רק הכביש הישן ולא כביש מתנחלים ולא גדר ולא מחסום היינו יכולות לעלות לנועמן ולהגיע דרך הכפר לירושלים. עוד מעט נוכל להגיע לעירנו על כביש עוקף נועמן. על עוד גבעות מיושרות ועוד שטחי מראה נגזלים ועוד עצי זית עקורים. בינתיים אנחנו חוזרות כמות שבאנו. עוד לא ברור באיזו מידה פלסטינים יכלו להשתמש בכביש הזה כאשר ייפתח לכיוון ירושלים. כרגע הם המשתמשים הכמעט בלעדיים, כי למתנחלים עוד אין לאן לנסוע. בצומת תקוע עדיין מוצב ג’יפ, ולידו עומדים שני חיילים עם נשק שלוף.
חברון
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
לפי הסכמי וואי פלנטיישן (1997) העיר חברון חולקה לשני אזורים: אזור H1 בשליטת הרשות הפלסטינית, אזור H2 בשליטת מדינת ישראל.
בשטח H2, מתגוררים 60,000 פלסטינים, וכ-800 יהודים (בשכונות אברהם אבינו ותל רומיידה, בגבעת האבות ובשוק הסיטונאי). ל 60,000 הפלסטינים הגרים בו אסור להכנס עם מכוניות לקרבת מגוריהם.
בין שני האזורים הוצבו מחסומים קבועים, מאוישים בחליילים כל שעות היממה. המחסומים מונעים מן הפלסטינים את המעבר בין שני אזורי העיר ביניהם ומנתבים את מעברם של בעלי האישורים, כמו מורים ותלמידים. מלבדם קיימות עוד עשרות חסימות המפרידות בין האזורים H1 ל-H2.בתוך שכונת תל רומיידה הפלסטינית בחברון יש ארבעה מוקדים של היישוב היהודי בחברון
- בית קברות חלקת חבד.
- בית הקברות המוסלמי
- גן האריכאולוגי.
ביתו של ע' קרוב לגן הארכאולוגי קרוב לבית בניין שבנו למתנחלים ועמדה צבאית מאויישת. בחצר כרם זיתים עתיק בן מאות שנים, שלו ושל שכניו. עצי הזית האלה בני אלפי שנים ויקרים מאד ללבם. קרבת המתנחלים יוצרת מצב מאד נפיץ של התנכלויות תכופות כלפי הפלסטינים.
כל שנה ביחוד בתקופת המסיק הצבא צריך לאבטח את המוסקים ולהגן עליהם בגלל התעמרויות המתנחלים.
במדרון, מעין שנחשב קדוש ומהווה מוקד עליה לרגל של רבים מהמתנחלים.
- שכונת המגורים של הפלסטינים.
בתוך השכונה הוקם גם בסיס צבאי .
ליד כל מאחז מתנחלים יש עמדת שמירה צבאית
ושני מחסומים: אחד ליד חלקת חב״ד והשני ליד הגן האריכאולוגי .
התושבים הפלסטינים באזור זה יכולים ללכת רק ברגל, והכניסה לתוך השכונה היא על פי רשימות שיש לחיילים במחסום.
אין כניסה למכוניות פלסטיניות.
בתוך השכונה הוקם פילבוקס וכל המעברים לשכונה ולשאר חלקי חברון חסומים בבטונדות.המחסומים הנצפים במהלך המשמרות:
1.מחסום בית המריבה - מאויש עם פילבוקס
2. מחסומי שכונת קפישה - (הצד הצפוני של ציר ציון) מאויש עם פילבוקס
3.מחסום שני בשכונת קפישה
4. מחסום עיקול 160 (הצד הדרומי של ציר ציון) - מאויש עם פילבוקס
5. גבעת החרסינה
6. מחסום בפתח שכונת אברהם אבינו - עמדת שמירה
7. מחסום בית מרקחת - בדיקה בתוך קרוואן עם מגנומטר
8. מחסום תרפ"ט - בדיקה בתוך קרוואן עם מגנומטר
9. מחסום תל רומיידה - (למעלה) - עמדת שמירה
10. מחסום בית הדסה - (עמדת שמירה)
11. מחסום בית קברות חבד
12. מחסום גן ארכאולוגי
13. מחסום ז'ילבר
14. מחסום בית רחל ולאה
15. מחסום שכונת אברהם אבינו
16. מחסום בית הדסה
17. מחסום השוק הסיטונאי
18. מחסום ציר המתפללים
19. מחסום עאבד
20. מחסום כניסה למערת המכפלה- מגרש החנייה,
21. מחסום מול בית ספר אל פחאייה,
22. מחסום בכניסה למערת המכפלה מכיוון ציר המתפללים
23 עוד שלושה מחסומים מכיוון הקסבה למערת המכפלה.יש חסימות רבות נוספות שלא צוינו כאן.
המציאות מראה שבכל רגע נתון חיילים יכולים לעכב ולעצור כל פלסטיני: גבר, אשה או ילד.
Muhammad D.May-13-2026חברון - בקשת פיצויים בגין הפקעת אדמה
-
ירושלים
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
ירושלים אינה רק הר הבית והעיר העתיקה, שהם לב ליבו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בתום מלחמת ששת הימים, עם סיפוח מוניציפלי של רוב השטח שנכבש, שטחה זינק מ-6.8 קמ"ר ל-70 קמ"ר! ונכללו בה 28 כפרים סמוכים, שהיו קשורים בטבורם לאל- קודס במשך שנים רבות. תושבי הכפרים סיפקו סחורה חקלאית לשווקי העיר, נשענו על מוסדות השלטון והמשפט המרוכזים בה, למדו בה והגיעו אליה לטיפולים רפואיים, לקניות, לתפילות, ולחגים הדתיים.
עשרות שנים מאוחר יותר, התברר שישראל נגסה יותר משהיא יכולה לבלוע. הכפרים גדלו והתרחבו, הפכו לשכונות מרובות תושבים והיטו את המאזן הדמוגרפי של העיר.כ-100,000 פלסטינים עוברים מדי יום במחסומי ירושלים
קראו על המצב בעיר מאז הקמתו של ארגון מחסוםווטש ועד היום בדף המידע שלנו ירושלים | העיר האסורה.משמרות התצפית של מחסוםווטש מסיירות בשלוש גזרות מרכזיות של "עוטף ירושלים": מחסומי צפון ירושלים (כולל קלנדיה), מחסומי מרכז ירושלים (כולל מחנה פליטים שועאפט ומחסום הזיתים) ומחסומי דרום ירושלים (כולל בית לחם ומזרח גוש עציון). בעיר המזרחית עצמה אנו מסיירות בכמה אזורי מתיחות ובהם סילואן ושיח' ג'ראח ובמשך חודש הרמדאן גם בעיר העתיקה ובשעריה.
מאז מלחמת 7.10.24, אין כניסת פועלים פלסטינים לירושלים, העלייה להר הבית מוגבלת גם לתושבי העיר עצמה, והעיר העתיקה ריקה ממסחר ואדם.
מעודכן לינואר 2024

-