חווארה, בית פוריק
חווארה/ בית פוריק, יום חמישי, 12.07.07, אחה”צמשקיפות: עדי ר., מרים ש. (מדווחת)14.30 – זעטרה (צומת תפוח) כ-20 מכוניות ממתינות בתור.14.40 – מחסום פנימי בתוך חווארה כ-10 מכוניות בתור.14.50 חווארה אנחנו יורדות אל החניה ההומה, במחסום צעקות וצפיפות. אנשים טוענים לשעתיים של המתנה.הבדיקות מתבצעות ללא הפסקה ומואצות כנראה מעט בזכות הנוכחות שלנו, תוך עשרים דקות יורד הלחץ. תור הומניטארי זורם. בדיוק מתרחש חילוף משמרות שאחר כך יהפך משמעותי.15.30 – בית פוריק. מעט מחכים בתור משני הצדדים! לראשונה מזה זמן רב גם בכניסה לשכם. יציאת מכוניות מתבצעת בזריזות, לעומת זאת משאית ממתינה לכניסה כעשרים דקות בלי שיש כל לחץ, ובמצב שחיילים חסרי מעש מסתלבטים על עצמם. כשאנו שואלות למה לא משחררים את המשאית, מתעורר וויכוח על קו וסימני מיקום. בכל מקרה ההערה עוזרת והמכונית עוברת.15.50 – חזרה לחווארה. צפיפות דחוקה מאחורי המסתובבים. אמנם פועלים שלושה תורים, אבל הבדיקות דקדניות. התור ההומניטארי תקוע. הערות שלנו לת. מפקד המחסום, שעונה אמנם באדיבות סבלנית, לא עוזרות. הוא עצמו בודק ביסודיות תעודות זהות של כל אישה וילד. מדידה שלנו העלתה שעה וחצי המתנה. ילדים אובדים לאמא שלהם בתוך התור המתוח ויש בכי, אנחנו מתערבות בחיפוש הילדים והשבתם לאם. החום מעיק מאוד. מפקד המחסום לא נותן לאנשים שעברו להמתין לבני משפחתם בצל המבנה, גם לא במתקן העיכוב המוצל.16.15 – ד., חייל מכניס גבר צעיר לתא המעצר בגלל עקיפת תור וויכוח מתוח של שני אנשים שלא מבינים אחד את השני. אח שעובד בירושלים בא מג’נין בגלל סגר, יש לו אישור, החיילים לא נותנים לו לעבור, עד שאנו מערבות את המוקד ההומניטארי. אין נציג מת”ק לקשר בין ילד שחמק בין הברזלים ונעצר, הוא מנסה להסביר והחיילים לא מבינים אותו. הוא מוכנס למעצר.17.00 – טלפון לנעמי בעניין התור ההומניטארי, הרבה תלונות מפי העוברים, על שבע השנים הקשות הללו. אנחנו חוזרות ומבקשות מת. לייעל ולזרז את הבדיקה.17.30 – יש הרגשה של הקלה בבדיקה של התור ההומניטארי. אנחנו הולכות לא לפני שמזכירות לד. שעליו לשחרר את הגבר והנער שעוברים “חינוך” בתא המעצר.
ירושלים
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
ירושלים אינה רק הר הבית והעיר העתיקה, שהם לב ליבו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בתום מלחמת ששת הימים, עם סיפוח מוניציפלי של רוב השטח שנכבש, שטחה זינק מ-6.8 קמ"ר ל-70 קמ"ר! ונכללו בה 28 כפרים סמוכים, שהיו קשורים בטבורם לאל- קודס במשך שנים רבות. תושבי הכפרים סיפקו סחורה חקלאית לשווקי העיר, נשענו על מוסדות השלטון והמשפט המרוכזים בה, למדו בה והגיעו אליה לטיפולים רפואיים, לקניות, לתפילות, ולחגים הדתיים.
עשרות שנים מאוחר יותר, התברר שישראל נגסה יותר משהיא יכולה לבלוע. הכפרים גדלו והתרחבו, הפכו לשכונות מרובות תושבים והיטו את המאזן הדמוגרפי של העיר.כ-100,000 פלסטינים עוברים מדי יום במחסומי ירושלים
קראו על המצב בעיר מאז הקמתו של ארגון מחסוםווטש ועד היום בדף המידע שלנו ירושלים | העיר האסורה.משמרות התצפית של מחסוםווטש מסיירות בשלוש גזרות מרכזיות של "עוטף ירושלים": מחסומי צפון ירושלים (כולל קלנדיה), מחסומי מרכז ירושלים (כולל מחנה פליטים שועאפט ומחסום הזיתים) ומחסומי דרום ירושלים (כולל בית לחם ומזרח גוש עציון). בעיר המזרחית עצמה אנו מסיירות בכמה אזורי מתיחות ובהם סילואן ושיח' ג'ראח ובמשך חודש הרמדאן גם בעיר העתיקה ובשעריה.
מאז מלחמת 7.10.24, אין כניסת פועלים פלסטינים לירושלים, העלייה להר הבית מוגבלת גם לתושבי העיר עצמה, והעיר העתיקה ריקה ממסחר ואדם.
מעודכן לינואר 2024

-