בית לחם וסביבתה, יום ג’ 30.08.05, אחה”צ משקיפות: ענת מ., יעל י. (מדווחת) מחסום 300. מעט מכוניות עוברות לאחר בדיקה קצרה. מפקד המחסום מקבל אותנו במאור פנים (בזכותה של ענת), בסביבתו אוירה רגועה. ליד הסככה שליד חדר החקירות עומד ג’יפ. בסככה יושב זוג שקודם ראינו אותו מורד מסטיישן עם מספר צהוב. כנראה נהג ישראלי שהסיע שב”חית ועכשיו הם מחכים לחקירה. נסינו לדבר אתם ואחד החיילים מן הג’יפ נזעק והכריז על האזור שטח צבאי סגור, לא ענה לנו על השאלה מה עם האנשים וסלק אותנו בגסות שהדהימה את ענת. בסיבוב לגילה אין חיילים. אחרי הסיבוב לכביש המנהרות עומדת ניידת משטרה בחוסר עבודה. מחסום המנהרות עמוס ביותר, הרבה חיילים בודקים מכוניות והתור לכיוון ירושלים ארוך כמעט כמו בבוקר. בכניסה לאפרת צפון ליד הפילבוקס החדש מכונית צבאית על אי התנועה. נסענו לבית אומר בשליחותה של חיה. הפילבוקס מול הכניסה לעין ערוב מאוייש. לידו עמד האמר, בדרך חזרה הוא כבר לא היה. במת”ק היו כמה אנשים בעיקר נשים. לשאלתי בטלפון בקשר לפועל שהתסריח שלו נלקח לפני שלושה שבועות בטענה שהוא מזוייף ושלחו אותו למת”ק כדי לקבל אותו בחזרה, הסביר אזהר שמאז הפיגוע בנתניה אין כניסה לארץ לפועלי בניין, גם לכאלה שיש להם תסריח. הוא לא יודע מתי יוסר הסגר ועד אז…… מאהר יצא לקבל את פנינו (הוא היה אחרי שעות עבודתו – עד 16.00 ביום שלישי). והזמין אותנו פנימה, בעיקר את ענת החדשה כדי להסביר לה את עבודתו, “שהרי אנחנו מסייעות להם להסביר את הדרוש כדי להעזר בשירותיהם וחשוב מאד שנדע וכו’, וכו’,” ענת הלכה ואני נשארתי בסככה. אנשים אחדים קיבלו תסריח והמשפחה קיבלה אישור לשלושה חדשים לאמא שמקבלת דיאליזה באוגוסטה ויקטוריה ולבתה המלווה אותה. הן רק התמרמרו שלא הסתפקו בניירות ודרשו שהאמא החולה והזקנה תגיע בעצמה למת”ק. מכונת המגנטים עבדה ואנשים יצאו בגאווה עם הכרטיסים החדשים “תוך עשר דקות” אמרו, כמעט כמו ימות המשיח. באל חאדר ספרו שהצבא כמעט ולא מגיע אבל אין עבודה. הם גם אמרו שבקונטיינר הבדיקות קפדניות מאד לאחרונה. בצומת ה-X בכניסה לבית ג’אלה כמעט ואין מכוניות. ובמחסום עין יעלו פטפטו החיילים עם מטילות מקבוצה שהלכה ברגל בחזרה מאחד המעיינות..