בית לחם וסביבתה, יום ד’ 30.11.05, בוקר משקיפות: אלינה מ., תמר א. (מדווחת), יוסקה מ. (נהג) 07.00 – מחסום 300 החדש זה המפגש הראשון שלנו עם המחסום החדש. תחילה אנחנו ממשיכים ימינה, לכיוון קבר רחל, על הכביש אין אף אחד, שער הכניסה לקבר נעול. אנחנו חוזרים למחסום ונוסעים לכניסה לרכבים לברר האם יתנו לנו להיכנס או לא. החייל בעמדה מתקשר לקצין נ’ שמופיע כעבור כמה דקות, מבקש מאיתנו לחנות בחנייה לכלי רכב ציבוריים לפני הכניסה למחסום ונותן לנו להיכנס. הוא מדגיש שזה אינו מחסום, אלא מעבר, על פי הדגם החדש שהונהג גם במספר מחסומים בצפון. יש כאן, לדבריו, תנאים יותר טובים מאשר בנתב”ג, דואגים למגע פיזי מינימאלי עם האנשים גם בשל צנעת הפרט וגם בשל בטחון החיילים, אף אחד לא מעוכב יותר מעשר דקות, כי כל הזמן יש אנשי מת”ק, משטרה ושב”כ שמטפלים בבעיות. גם השלטים מנסים להקרין אווירה חיובית וההוראות מסתיימות ב”לכו בשלום ושובו לשלום”. כלי רכב נבדקים במעגל תנועה באמצע בין הכניסה מכיוון ירושלים לבין הכניסה מכיוון בית לחם. אוטובוסים עם תיירים, כך אומר נ’, כמעט ולא נבדקים, כדי לא לטרטר את האורחים. הבדיקות של כלי רכב שראינו היו מהירות, התנועה דלילה. הכניסה למחסום מכיוון בית לחם נמצאת בתוך החומה ואפשר לראות שזו נוגעת בבתיה האחרונים של העיר ולא משאירה לה אפשרות להתרחב. הולכי רגל עוברים כאן ללא בדיקה וצריכים להמשיך למתחם הסגור. לשם נ’ לא נותן לנו להיכנס, כי זה יפריע למהלך התקין והמהיר של הבדיקות. סיכומו של דבר: ללא תיאום עם הצבא אין לנו אפשרות לראות שום דבר מלבד פתח הכניסה ופתח היציאה של הולכי הרגל בצד “הישראלי”. בפתח הכניסה אפשר לראות ארבע עמדות מעבר עם מקום ממוגן בזכוכית עבור החייל. הבוקר רק עמדה אחת פתוחה, והתנועה אכן דלילה. תנועת הולכי הרגל שיוצאים מבית לחם קצת יותר משמעותית. יוסקה דיבר עם כמה אנשים; הם אמרו לו שבסך הכול המעבר החדש יותר טוב, אך שזה כמובן גם תלוי במצב הרוח של החייל. הרגשנו שאין לנו מה לעשות כאן, כי כל המקומות שבהם יכולות לצוץ בעיות מוסתרים מעיננו. למעשה, מצב כזה שאף משקיף חיצוני לא יכול לראות מה מתרחש בפנים, לא מתקבל על הדעת. אם אנחנו לא רוצות להפוך למיותרות במחסומים החדשים, אנחנו צריכות לדרוש זכות כניסה חופשית.07.35 – מחסום המנהרות. כרגיל, פקק המתנחלים שיוצאים לעבודה, מכוניות פלסטיניות נבדקות בצד. 07.40 – מחסום בית ג’אלה. לא מאויש.07.45 – צומת כביש 60 – כביש 375 (לביתר עילית). משטרה כחולה מסדרת את התנועה. 07.52 – מחסום צומת גוש עציון. מאויש. תור של מוניות פלסטיניות לכיוון דרום. 07.53 – מת”ק עציוןכאשר אנחנו מגיעות ממתינים שלושה גברים ושתי נשים, אחת מהן עם ילדה. כחצי שעה מאוחר יותר מגיעים עוד כחמישה עד שמונה איש. המת”ק נפתח ב-8.10, באיחור של עשר דקות. מנוע משטרתי מבקש את עזרתנו; לאחר שהוא משיג ממאהר את מספר התיק שלו אנחנו מפנות אותו לחיה. כאשר הוא רוצה לעבור בקרוסלה דורשים ממנו לפתוח את המעיל.שני גברים מספרים לנו על קרוב משפחה שלהם, בחור צעיר, שנעצר אתמול בבית אומר בטענה שזרק אבנים; דודו אומר שבשעה שבה לפי החיילים זרק אבנים נמצא בכלל אצלו בבית לחם. השניים מחפשים את הבחור, הדוד, שעומד לטוס לאוקראינה שם הוא מתגורר משום שבפלסטין לא ניתן לחיות, מבקש שיתנו לו להיפרד מאחיינו. קצין הקישור אייל מסביר לנו בטלפון שהבחור לא כאן, אלא כנראה או במשטרת עציון או בחטיבה; לבסוף הוא יוצא, מסביר זאת בערבית שותפת גם לקרובי המשפחה ומבטיח לברר עבורם היכן הבחור. 09.02 – מחסום צומת גוש עציון. מאויש לכיוון דרום, אך אין מכוניות.09.05 – מחנה הפליטים אל-ערוב. אין נוכחות צבאית. החסימה הצהובה בכניסה הדרומית פתוחה.09.07 – בית אומר. אין נוכחות צבאית09.17 – מחסום צומת גוש עציון. מאויש רק לכיוון דרום.09.25 – אל ח’דר. אין נוכחות צבאית. שלושה אנשים מבקשים את עזרתנו: לאחד הוחרם רשיון הרכב בצומת גוש עציון ואמור להיות במשטרה בראס אל-עמוד; אנחנו מפנות אותו לחיה. השני מנוע משטרתי שהצטברו לו דוחות של אלפי שקלים, אחרי התייעצות עם חיה אנחנו מסבירות לו שהוא צריך להשיג ממאהר את הדוחות ואחר כך לפנות לעורך דין. השלישי מנוע ביטחוני עבורו כתבנו מכתב ליועמ”ש לוטשטיין. 09.55 – מחסום בית ג’אלה. לא מאויש.10.02 – מחסום ולאג’ה. חמישה חיילים מובטלים.