ירושלים
א-רם/קלנדיה יום ב’ 21.02.05 אחה”צ משקיפות:חוה ב. , נעה ע., טובה ש.(מדווחת) א-רם : בכניסה לא-רם, מול תחנת המוניות, לפני המחסום עצמו, עומדים חייל וחיילת עם נשק שלוף שבודקים תעודות של נוסעי אוטובוסים ומיניבוסים . מאחד מהאוטובוסים האלה הורדה נערה, תלמידת בית ספר שלא הייתה לה תעודה .התבקשה לעבור לצד של המחסום והוכנסה לחדרון ל”בדיקה בצניעות”. אחרי שיחות רבות שוחררהמספר רב של מכוניות והולכי רגל.מספר רב של מעוכבים, אישה ואיש .המעוכבים חיכו זמן רב למילוי איטי מאוד של הטפסים שהמעוכב חייב לחתום עליו.המפקד בני לגלג על כל סיבה שהובאה לפניו על ידי המעוכבים כסיבה למה עברו בלי אישור. לא היה מוכן לזרז שום תהליך.משטרה כחולה חנתה במחסום ובדקה תעודות של כל מכונית שנכנסת לא-רם וגם שיוצאת ממנה. תהליך זה גורם להווצרות של תורים ארוכים לשני הכיוונים.ברגע מסוים חיילת מתוך המחסום ביקשה להפסיק לשלוח מעוכבים לטיפול כי יש הרבה עבודה ! הבדיקות של האוטובוסים נגמרו באותו רגע !!!אמבולנס צופר עמד בתור כלי הרכב בכניסה לירושלים . בתור כ-4 מכוניות. החיילת הבודקת לא התרשמה מהדחיפות של האמבולנס ובדקה תעודות בעצלתיים.האמבולנס היה מהסהר האדום ורצה להגיע לבית חולים מוקאסד .בתוך האמבולנס ילדה כבת -9 עם הבחנה של דלקת קרום המוח . אימא ישבה ובכתה. העמידו את האמבולנס בצד והתחילו לבדוק תעודות וכעסו על הנהג של האמבולנס שהוא לא היה בקשר עם דליה באסה לבקש את האישורים המתאימים תוך כדי נסיעתו. אמבולנס ישראלי,לא חיכה לילדה בא-רם.החיילת שטיפלה באמבולנס התחילה בסידרת טלפונים שנמשכה כ-15 דקות .משכנו את בני כדי שיתערב ובמקום זה קיבלנו שוב ושוב שיעור על איך היה צריך הנהג להתנהג באירוע מסוג זה.התחלנו לעשות טלפונים במקביל :במשרדה של דליה לא היה מי שיכול לעזור.התקשרנו ל”מבצעים” וחייל בשם איתי לקח פרטים של האמבולנס ושלי והבטיח להחזיר צלצול. החיילת ובני דרשו מהאמא והנהג של האמבולנס להעביר את הילדה למונית (למשפחה לא היה כסף לשכור במקום אמבולנס ישראלי) עם האינפוזיה, ניסינו בכל כוחותינו למנוע את זה ונכשלנו.הילדה הועברה עם אינפוזיה ובלי השגחה רפואית למונית, כשהתיישבה במונית התחילה להקיא. ברגע שהמונית נסעה לכיוון בית החולים קבלתי שיחה מאיתי עם אישור לאמבולנס!! איזה כישלון קלנדיה הדרך לקלנדיה קשה עוד יותר . התקבלנו בחום במחסום על ידי צידקי מהמת”ק .הסביר לנו שזה לחלוטין נכון שלהולכי רגל אין צורך בתסריכים למעבר במחסום, לכל גיל ומכל מקום ,הבדיקה היא רק של חפצים (פלסטיניים שדיברנו איתם אישרו את המצב)לגבי כלי רכב המצב נשאר כפי שהיה תושבים בעלי תעודות כחולות יכולים לעבור לאיזור ירושלים(צפונית למחסום קלנדיה )בניה מזורזת במחצבות מנבאות רעות על המשך בניית החומה.
ירושלים
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
ירושלים אינה רק הר הבית והעיר העתיקה, שהם לב ליבו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בתום מלחמת ששת הימים, עם סיפוח מוניציפלי של רוב השטח שנכבש, שטחה זינק מ-6.8 קמ"ר ל-70 קמ"ר! ונכללו בה 28 כפרים סמוכים, שהיו קשורים בטבורם לאל- קודס במשך שנים רבות. תושבי הכפרים סיפקו סחורה חקלאית לשווקי העיר, נשענו על מוסדות השלטון והמשפט המרוכזים בה, למדו בה והגיעו אליה לטיפולים רפואיים, לקניות, לתפילות, ולחגים הדתיים.
עשרות שנים מאוחר יותר, התברר שישראל נגסה יותר משהיא יכולה לבלוע. הכפרים גדלו והתרחבו, הפכו לשכונות מרובות תושבים והיטו את המאזן הדמוגרפי של העיר.כ-100,000 פלסטינים עוברים מדי יום במחסומי ירושלים
קראו על המצב בעיר מאז הקמתו של ארגון מחסוםווטש ועד היום בדף המידע שלנו ירושלים | העיר האסורה.משמרות התצפית של מחסוםווטש מסיירות בשלוש גזרות מרכזיות של "עוטף ירושלים": מחסומי צפון ירושלים (כולל קלנדיה), מחסומי מרכז ירושלים (כולל מחנה פליטים שועאפט ומחסום הזיתים) ומחסומי דרום ירושלים (כולל בית לחם ומזרח גוש עציון). בעיר המזרחית עצמה אנו מסיירות בכמה אזורי מתיחות ובהם סילואן ושיח' ג'ראח ובמשך חודש הרמדאן גם בעיר העתיקה ובשעריה.
מאז מלחמת 7.10.24, אין כניסת פועלים פלסטינים לירושלים, העלייה להר הבית מוגבלת גם לתושבי העיר עצמה, והעיר העתיקה ריקה ממסחר ואדם.
מעודכן לינואר 2024

-