בתוך תחומי הכפר עובר כביש גוש עציון-חברון שהוא הציר המרכזי שבו עוברת התנועה ליישובי דרום הר חברון. מחסום נמצא בכניסה לכפר. בקטע כביש זה אירעו זריקות אבנים רבות. במרץ 2006 הוצא צו תפיסת קרקעות ל-25 דונם סביב היישוב לצורך הקמת "שטח ביטחון מיוחד" (שב"מ) וגדר התרעתית סביב ההתנחלות הסמוכה, כרמי צור.  בכפר מתקיימות הפגנות של תושבי הכפר נגד תפיסת הקרקעו, בהשתתפות פעילים פלסטינים, ישראלים ובינלאומיים. באפריל 2019, הופקעו עוד 401 דונם מאדמות הכפרים בית אומר וחלחול לצורך סלילת כביש העוקף את בית אומר ממזרח.  מ

ירושלים אינה רק הר הבית והעיר העתיקה, שהם לב ליבו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בתום מלחמת ששת הימים, עם סיפוח מוניציפלי של רוב השטח שנכבש, שטחה זינק מ-6.8 קמ"ר ל-70 קמ"ר! ונכללו בה 28 כפרים סמוכים, שהיו קשורים בטבורם לאל- קודס במשך שנים רבות. תושבי הכפרים סיפקו סחורה חקלאית לשווקי העיר, נשענו על מוסדות השלטון והמשפט המרוכזים בה, למדו בה והגיעו אליה לטיפולים רפואיים, לקניות, לתפילות, ולחגים הדתיים.
עשרות שנים מאוחר יותר, התברר שישראל נגסה יותר משהיא יכולה לבלוע. הכפרים גדלו והתרחבו, הפכו לשכונות מרובות תושבים והיטו את המאזן הדמוגרפי של העיר.כ-100,000 פלסטינים עוברים מדי יום במחסומי ירושלים 
קראו על המצב בעיר מאז הקמתו של ארגון מחסוםווטש ועד היום בדף המידע שלנו ירושלים | העיר האסורה​.

משמרות התצפית של מחסוםווטש מסיירות בשלוש גזרות מרכזיות של "עוטף ירושלים": מחסומי צפון ירושלים (כולל קלנדיה), מחסומי מרכז ירושלים (כולל מחנה פליטים שועאפט ומחסום הזיתים) ומחסומי דרום ירושלים (כולל בית לחם ומזרח גוש עציון). בעיר המזרחית עצמה אנו מסיירות בכמה אזורי מתיחות ובהם סילואן ושיח' ג'ראח ובמשך חודש הרמדאן גם בעיר העתיקה ובשעריה.
מאז מלחמת 7.10.24, אין כניסת פועלים פלסטינים לירושלים, העלייה להר הבית מוגבלת גם לתושבי העיר עצמה, והעיר העתיקה ריקה ממסחר ואדם. 
מעודכן לינואר 2024