חזרה לדף חיפוש דוחות

סיור מחסומים בדרום ובמרכז ירושלים

צופות ומדווחות: מואמן (נהג), חנה ב', נתניה (מצלמת), ענת (מדווחת)
14/09/2021
| בוקר

בין כסה לעשור –נראה שהפלסטינים מנצלים ימי עבודה ללא סגרים (שהתארכו), אך בכל זאת תנועת העוברים דלילה יחסית. באופן כללי, מצב הרוח שפוף אחרי לכידת רוב הנמלטים מכלא גלבוע. עיריית ירושלים מחסנת גם תלמידים בעלי תעודת זהות פלסטינית הלומדים בירושלים. פקקי תנועה קשים בבוקר בכבישי הגישה לעיר, גם לעיר העתיקה וגם לעיר החדשה. מחר בצהרים מתחיל סגר יום כיפור.

 

  7:00  מחסום בית לחם

סגר ראש השנה הסתיים לפני יומיים ומחר בצהרים יתחיל סגר יום כיפור. המעבר ההומניטרי לא עובד, ורק מעבר אחד פתוח בצד הישראלי, אך אין צפיפות. בסך הכול יש פחות עוברים מכרגיל, שבוע עבודה מקוצץ. רוב האנשים מפנים את מבטם מאתנו בעיניים כבויות. אפשר בהחלט להבחין בתסכול שבא בעקבות אופוריית הבריחה הנועזת מכלא גלבוע, לאחר שארבעה מהנמלטים נתפסו ולא הצליחו להגיע לגדה או מעבר לגבול. תמונות ההשפלה, העדויות על חוסר הסיוע של הערבים הישראלים, התחושה שהכישלון מדגים את מצבם של הפלסטינים כולם – לכודים ללא מוצא אפשרי – כל זה היה מכאיב מאוד. איש ביטחון נשלח כרגיל להוציא אותנו החוצה, אבל אנחנו מסרבות ואח”כ עוזבים אותנו לנפשנו. פלסטיני מבית לחם העובד בבית חולים סיעודי מספר לנו על מצוקת מים קשה בבית לחם ומאשים גם את התנהלות הרשות הפלסטינית במחדלי מציאות החיים הפלסטינית.  באופן גורף, אי אפשר לשמוע מאף אחד מילת אמון ברשות הפלסטינית. טרגדיה שלהם ושלנו.

 הפוסטר המבטיח גישה לתל אביב הנמצאת רק במרחק שעה מהמחסום נראה פתטי עד אכזרי.

7:45 מחסום שיח’ סאעד

פקקי יציאה איומים ליוצאים מהתנחלות הר חומה לירושלים. למזלנו אנחנו נוסעים הפוך לשיח’ סאעד דרך הכביש האמריקאי החדש. עיתונאי הארץ ניר חסון כתב שהכביש הזה מועיל לתושבי ירושלים המזרחית בתנועתם לבית לחם ודרום הגדה, אבל לא ראינו תנועה מרשימה, אולי כי כבישי ההמשך אינם טובים לשני הכיוונים – לא לבית לחם ולא למרכז העיר העתיקה בירושלים.

במחסום שיח’ סאעד בנו גדר חדשה, כך שאי אפשר לראות את העומדים לחצות משיח’ סאעד לג’בל מוכאבר ולירושלים (אולי בגלל הסרטון בטלוויזיה הגרמנית שצולם משם?). אבל עכשיו ניכר מבחוץ שאין תור, רק טפטוף של יוצאים. משיחה עם כמה תלמידי תיכון שיוצאים לתיכונים בג’בל מוכאבר אנחנו למדים שאין להם בעיות מיוחדות במעבר. הם מספרים שכל התלמידים מחוסנים. גם אלה עם תעודת זהות פלסטינית. המעבר במחסום מתארך רק כשהמגבניקים מבקשים קושאן מתלמידים קטנים וגדולים. אז המעבר נסתם, אבל לרוב זה לא קורה.

 בשיחה עם ראש ועד השכונה נ’ הוא מאשר שהעירייה הזמינה את כל התלמידים משיח’ סאעד הלומדים בירושלים להתחסן בירושלים– ללא התחשבות בתעודת הזהות. עוד נקודת זכות לראש העירייה. היו חששות שיהיו בעיות במעבר תלמידים בגלל העדר חיסונים מהרשות.

נסיעה בשכונות ראס אל עמוד, אבו דיס וא-טור ומחסום הזיתים

עד צומת ההתפצלות לשכונות סילוואן אין פקקים וניכר שהכביש האמריקאי (נסלל ב-1920) עבר בשנה האחרונה הרחבה ושיפוץ. משם והלאה הכביש צר ומשובש  ונוסעים בו בשני הכיוונים. בילינו בו יותר מחצי שעה עד שעלינו להר הזיתים ומשם לאבו דיס ולמחסום ראס אל סביטאן – אל זייתון – הנמצא על גבעה לא נגישה ברגל. המחסום הזה צופה על כביש 1 למעלה אדומים ולים המלח ועל מחסום הרכבים שרק ישראלים ותושבי קבע פלסטינים ירושלמים מורשים להיכנס בו לעיר. כל השאר חייבים לנסוע לעזרייה ולעבור ברגל במחסום הזיתים באמצעות אישור.

עברנו  במחסום לצד הפלסטיני והופתענו לראות תור לא קטן במחסום היציאה הרגלי לירושלים. קצב ההעברה היה איטי מאוד. לאחר כרבע שעה נפתחה עמדה נוספת והתור התפוגג.

שוב נוכחנו שאין תיאום בין אישור מודפס של חיסון לבין המידע הנמצא בנתוני המחסום. האם זה בגלל שאישור ההתחסנות מזויף? לאו דווקא, אולי במת”ק אשר בקלנדיה, עוד לא הכניסו את הנתון של מי שהתחסן. ואולי הכניסו במת”ק את עובדת ההתחסנות אך לא העבירו את המידע למחסום? בביקורנו הקודם הייתה אי התאמה בגלל אי עדכון של מחשב המחסום בנתוני המת”ק מלפני כמה ימים (ונאמר לנו אז שבמחסום הנתונים מוצגים רק כ-יש אישור /אין אישור ואין לבודקים גישה למערכת המחשבים של המת”ק). מכל מקום – במקרים של אי התאמה הפלסטינים נשלחים עד למת”ק קלנדיה הרחוק מאוד כדי לברר את העניין.

מחסום בחומת ההפרדה – על הכביש התחתי המחבר בין ירושלים לא-זעיים ולענאתה (כביש לפלסטינים בנפרד מהכביש לישראלים)

האדם שקבע עם חנה ב’ להיפגש בעיסאוויה ולנסוע להראות לה את המחסום הזה ולפרט את הבעיות בפתיחתו לא הגיע.  נאלצנו למצוא את המחסום בעצמנו בעזרת הנהג. זהו שער ברזל סגור בחומת ההפרדה, המונע גישה  גם לא- זעיים, גם לענאתה, וגם למחסום א-זאעיים על כביש 1 המאפשר כניסה לירושלים ולישראל. לפני הקורונה היה נפתח כל בוקר לשעתיים 6:00 עד 8:00 ואחר הצהרים מ-16:00 עד 18:00. עברו בו פועלים לעבודה ומהעבודה ואוטובוסים לענאתה ולא-זעיים. מאז תחילת הקורונה אינו תמיד נפתח, וכשנפתח -לזמנים קצרים יותר.  חנה תכתוב תלונה למינהל האזרחי בעניין. נקווה שיעזור. (תמונות מצ”ב)

בחזרה  דרך א-טור לירושלים, עוצרים לראות מה מתרחש בהתקהלות במדרכה סביב צוות של שוטרים ובני אדם. מתברר שהגיע צוות עיקול מהעירייה לבית שיושביו חייבים 150,000 ₪  דמי ארנונה! הם מבקשים כרגע 2000 ₪ ויתנו ארכה של שלושה חודשים להשגת שאר הסכום. אלא שלבני הבית אין סכום כזה. ראש הצוות מסביר שכל זה במסגרת מבצע של ניסיון להציע תנאים נוחים לתושבים להחזרת חובות ארנונה של שנים. ראש הצוות מתגרה ואומר לנו: “נו, תנסו אתן לעזור לו להשיג כסף להחזרת הארנונה”. אנחנו מוסרות לשכנים המודאגים את מספר הטלפון של המוקד ההומניטרי ויודעות שהמצב בעצם בלתי פתיר. האנשים בבית הם מבוגרים, אז קשה להאמין שיבטלו את התושבות שלהם ויגרשו אותם. אבל האם העירייה תתפשר על סכום סביר יותר?

 

 

 

 

 

 

 

 

  • ירושלים

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • ירושלים אינה רק הר הבית והעיר העתיקה, שהם לב ליבו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בתום מלחמת ששת הימים, עם סיפוח מוניציפלי של רוב השטח שנכבש, שטחה זינק מ-6.8 קמ"ר ל-70 קמ"ר! ונכללו בה 28 כפרים סמוכים, שהיו קשורים בטבורם לאל- קודס במשך שנים רבות. תושבי הכפרים סיפקו סחורה חקלאית לשווקי העיר, נשענו על מוסדות השלטון והמשפט המרוכזים בה, למדו בה והגיעו אליה לטיפולים רפואיים, לקניות, לתפילות, ולחגים הדתיים.
      עשרות שנים מאוחר יותר, התברר שישראל נגסה יותר משהיא יכולה לבלוע. הכפרים גדלו והתרחבו, הפכו לשכונות מרובות תושבים והיטו את המאזן הדמוגרפי של העיר.כ-100,000 פלסטינים עוברים מדי יום במחסומי ירושלים 
      קראו על המצב בעיר מאז הקמתו של ארגון מחסוםווטש ועד היום בדף המידע שלנו ירושלים | העיר האסורה​.

      משמרות התצפית של מחסוםווטש מסיירות בשלוש גזרות מרכזיות של "עוטף ירושלים": מחסומי צפון ירושלים (כולל קלנדיה), מחסומי מרכז ירושלים (כולל מחנה פליטים שועאפט ומחסום הזיתים) ומחסומי דרום ירושלים (כולל בית לחם ומזרח גוש עציון). בעיר המזרחית עצמה אנו מסיירות בכמה אזורי מתיחות ובהם סילואן ושיח' ג'ראח ובמשך חודש הרמדאן גם בעיר העתיקה ובשעריה.
      מאז מלחמת 7.10.24, אין כניסת פועלים פלסטינים לירושלים, העלייה להר הבית מוגבלת גם לתושבי העיר עצמה, והעיר העתיקה ריקה ממסחר ואדם. 
      מעודכן לינואר 2024


      תמונה ללא תיאור

  • מחסום / מעבר הזיתים; ראס אבו סביטאן (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • אחד המעברים המרכזיים בגזרת מרכז ירושלים. המחסום מוצב על גדר ההפרדה בין צפון שכונת אל-עזרייה לבין שכונת א-טור ושאר מזרח ירושלים. מיקומו נקבע על הגבול המוניציפלי של ירושלים, קילומטרים מהקו הירוק, והוא שוכן על גבעה בשטח ריק וקשה לגישה מהשכונות הבנויות. הוא מאויש על-ידי שוטרים, שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות ופעיל 24 שעות ביממה. מעבר פלסטינים אסור, למעט תושבי קבע של מזרח ירושלים (בעלי תעודה כחולה) ובעלי היתרי עבודה,מסחר, בריאות, ותפילה בהר הבית. כל אלה מורשים לעבור ברגל בלבד.   במקום ישנו מת"ק (מרכז תיאום וקישור), המנפיק תעודות מגנטיות ואישורים שונים. המחסום דחוס מאוד רק בשעות מוקדמות, ובגלל ריחוקו הגיאוגרפי נוסעים אליו או ממנו. אי אפשר להגיע ברגל. נוכחנו במקרים רבים שלא כל העמדות מאוישות, ויש התזזות מתור לתור. לפני הכביש העולה אליו מ-אטור ומכביש מספר 1 עומדים פעמים רבות שוטרים ועוצרים רכבים לבדיקת רישיונות נהיגה, תוקף רישיונות רכב וכו'. (מעודכן לדצמבר 2019)
      Jerusalem, Olive Checkpoint: Hanna stands in front of the checkpoint
      14/09/2021
      ירושלים, מחסום הזיתים: חנה עומדת לפני המחסום
  • מחסום בית לחם (300) - "מעבר רחל" (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    •  

      מחסום בית לחם (300) - "מעבר רחל"

      המחסום, ששמו הרשמי "מעבר רחל", ממוקם בצמוד לחומת ההפרדה ("עוטף ירושלים") בכניסה הצפונית לבית לחם, ומנתק את כל הגדה המערבית ממזרח ירושלים, עם כל ההשלכות הקשות  על שירותי הבריאות, המסחר, החינוך, העבודה ומרקם החיים.

      המחסום מאויש על ידי שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות. זהו מחסום תשתיות נרחב המיועד לשמש מסוף גבול, והוא פתוח 24 שעות ביממה לתיירים זרים. בעלי דרכונים ישראלים אינם מורשים לעבור לבית לחם, ותושבים פלסטינים אינם מורשים להיכנס לירושלים, למעט תושבי מזרח ירושלים ופלסטינים בעלי היתרי כניסה לישראל. אוטובוסים ישראלים מורשים לנסוע לבית לחם רק דרך מחסום זה. 

      באמצע 2019, לאחר שנים רבות של תנאי צפיפות קשים, תורים ארוכים מעלות השחר, ועיכובים גדולים בבדיקות ובמעבר, החלו לפעול בו עמדות זיהוי אלקטרוניות מתקדמות וכן תוספת שערי גישה - ותנאי המעבר השתפרו. מה שלא השתנה הוא "משטר ההיתרים" הקשוח, המונע מרוב תושבי הגדה מעבר לירושלים לתפילה בהר הבית, לביקורי משפחות, ללימודים, לטיפולים רפואיים בבתי החולים המרכזיים וכמובן לצורכי פרנסה.

      בסמוך למחסום, במתחם בין קירות גבוהים למעבר נוסף, נמצא מבנה קבר רחל הציורי, המוסתר כעת בתוך מבנה בטון מבוצר. הוא מכיל מתחמי תפילה ולימוד ליהודים בלבד וכן מתחם מגורים.

      מעודכן לנובמבר 2019 

       

      בית לחם: הרחבת חניה בקבר רחל בצמוד לבתי העיר
      Anat Tueg
      Oct-26-2025
      בית לחם: הרחבת חניה בקבר רחל בצמוד לבתי העיר
  • מחסום שיח' סעד (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • מחסום להולכי רגל בלבד על גבול מוניציפאלי ירושלים.

      המחסום מוצב על גדר ההפרדה בכניסה לשיח' סאעד(המוצב על הגבול המוניציפלי של ירושלים מעבר לקו הירוק), ומפריד אותה משכונת האם ג'בל מוכבר. המחסום מאויש על-ידי שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות ופעיל 24 שעות ביממה.

      מעבר פלסטינים אסור, למעט לתושבי שכונת ג'בל מוכבר או תושבי שיח' סעד המחזיקים בהיתרים. שתי הקבוצות מורשות לעבור ברגל בלבד והעברת סחורות אסורה. ידועים מקרים רבים של משפחות חצויות בין שתי השכונות, שאינם יכולים להתגורר עם משפחתם. 

      תושבי מזרח ירושלים שאינם גרים בשכונת ג'בל מוכבר מורשים לעבור במחסום רק בדרכם לשיח' סעד אך לא בדרכם חזרה, שבה הם נדרשים לחזור לירושלים דרך מחסום א-זייתון או א-זעיים המרוחקים.  

      החלק הדרומי של כביש הטבעת המזרחי של ירושלים, המוביל מההתנחלויות לדרומיות של העיר, הולך ונסלל למרגלות המחסום, ומתוכנננת צומת גדולה בקרבתו, וגשר מעל לואדי חקלאי. בספטמבר 2019 הגישו התושבים התנגדויות בתיאום עם ארגון "במקום" (מתכננים למען זכויות תכנון).

      (מעודכן לנובמבר 2019)

       

      נבי סמואל. כך נראים המגורים בכפר מובלעת בלי היתרי בנייה או שיפוץ
      Anat Tueg
      May-20-2026
      נבי סמואל. כך נראים המגורים בכפר מובלעת בלי היתרי בנייה או שיפוץ
לתרומה