קלנדיה, יום ג’ אחה”צ, 27.12.05 רוני ה. , עפרה ב. (מדווחת)אורחים: שני חברי האירגון האקומני ,עיתונאי יפני והמתרגם שלו. 15:00 – בצומת היתה המולה של הולכי הרגל והרוכלים. הכביש שפונה מזרחה, לעבר צומת אדם ממשיך להיות סגור וריק, מלבד האנשים הצועדים בו לשני הכיוונים, ובמרחק(מזרחה) מוניות צהובות חונות. החלטנו לברר מה הן עושות שם. הנהגים המתוסכלים והממורמרים הסבירו שלא מאפשרים להם להתקרב לצומת על מנת לאסוף נוסעים מהמחסום לכיוון מזרח ודרום, מחוץ לירושלים (ענתא,אבו דיס, בית-לחם…)והנוסעים עימם שוחחנו התרעמו על מאות המטרים שעליהם ללכת אל או מן המונית בקור מקפיא.15:15 – במחסום עברנו כולנו בקלות וללא כל בעיה לכיוון רמאללה, אלא שהיינו עדים לתור עצום של גברים בכיוון לירושלים. להערכתנו כ-200 איש הצטופפו וצבאו על קרוסלה אחת. היתה תחושה קשה של על סף פיצוץ. המשכנו לעבר מחסום המכוניות ובדיעבד אני מצטערת על שלא הרמנו את קולנו על הזוועה-אולי בשל ההלם. אבל גם משום שהחיילים מסוגרים בעמדות הבידוק הממוגנות וקשה מאוד ליצור איתם קשר. המו”מ נעשה רק דרך המיקרופון. חיילים אינם מסתובבים בשטח.במחסום המכוניות היה פקק בכיוון דרום. נהגים דיווחו על המתנה של כשעה וחצי. כשעמדנו במרחק של 20 מ’ מהמחסום ניגש אלינו חייל ודרש שנתרחק, אלא שבגלל גדרות התייל קשה למצוא נקודת צפייה. בכ”ז הצלחנו להבחין שהבדיקה של כל מכונית נמשכת 10 דקות, שמוציאים את הנוסעים החוצה. פגשנו נהג אדיב, שנתן טרמפ לשתי נשים ותינוקותיהם, אשר רצו להימנע מהצפיפות הנוראה במחסום הולכי הרגל. נוסעים הביעו זעם רב על המחסום החדש וטענו שהוא “הרבה הרבה יותר גרוע” מהקודם. ירושלמית שעובדת ברמאללה התלוננה על כך שהנסיעה העוקפת גם ארוכה ומטרטרת וגם יקרה מאוד.אישה הביעה בפנינו בקשה לברר אם אין סכנה לחולים ולנשים בהריון בבדיקות המגנומטר.עובדי משרד הפנים הפלסטיני דיברו על נסיעה של למעלה משעתיים מרמאללה לבית –לחם. 16:00 – בחזרה למחסום הרגלי. התור התפוגג. פגשנו מתנדבים אקומנים (לא אורחינו), שהיו עדים לדוחק, שהתערבו למען אישה עם תינוקות שלא פתחו לה את השער, ואז ניפתח השער לכל הנשים וגם תור הגברים התחיל לזרום. עברנו כולנו ללא בעיה, אלא שממש ביציאה רץ אלינו קצין, פנה אל רוני ואלי וביקש שנמתין רגע, שיבואו לדבר איתנו. כעבור כמה דקות המתנה הקצין חזר עם פנקס כדי לרשום בו את שמותינו ומספרי הזהות. במהלך דין ודברים הוא אמר שאסור לנו להיות בשטח המחסום וסרב להזדהות, או לומר לשם מה נחוצים לו הפרטים. לבסוף נפרד מכולנו בברכת חג שמח בניסיון בולט להיות מנומס ונחמד.16:30 – בחוץ התלוננו שלושה רוכלים, שג’יפ עצר לידם. חיילים אמרו שאסור להם להיות בצומת, רק מעבר לבטונאדות שחוסמות את הכביש לא-ראם, כלומר בתוך הבלגאן של המוניות,.ת”ז נילקחו מהם.רוני ניסתה לשוא לברר במחסום דרך המיקרופון מה עם הת”ז המוחרמות. בהמשך הערב בדקנו והתברר לנו שהת”ז הוחזרו.