חזרה לדף חיפוש דוחות

קלנדיה וא-ראם

מקום או מחסום: ירושלים
צופות ומדווחות: דניאלה י',איבון מ'
18/01/2006
| אחה"צ

א-ראם, קלנדיה, 18.1.06 אחה”צמשקיפות: דניאלה י’, איבון מ’ (מדווחת)אורח:יעקב (צלם מפינלנד) 17:30 – 15:15תיקים וחבילות שפלשתינאים הניחו על רצועת הבידוק האלקטרוני במחסום קלנדיה החדש נעלמו. החיילים אומרים לבעלים:” תבואו מחר בבוקר ואנחנו נבדוק ונראה אם הם כאן.”א-ראם: 15:15 תור ארוך של מכוניות בהמתנה לעבור לירושלים. אין בדיקות בכיוון צפון.קלנדיה: 15:15 חומת הבטון המתנשאת לגובה של 8 מטרים מדרום למחסום שתחבר את החומה nמזרח – מערב עם החומה בצפון-מערב, עדיין לא הושלמה.בשטח מתקיימות עבודות הכשרה לדרך רחבה מאוד שתחבר את כביש 443 מודיעין-ירושלים עם ההתנחלויות ממזרח לקלנדיה (אדם וכו’) ודרך זו תעבור בתוך המחסום ותשמש ישראלים יהודים בלבד.האורח שלנו, שרואה בפעם הראשונה את שכבות החומות המקיפות את קלנדיה, מתקשה להבין את ההיגיון שלהן. קיימת חומת מזרח- מערב המקיפה את הכפר קלנדיה, חומת מזרח- מערב מקבילה ,כ- 100 מטרים דרומה. בגלל הבניה נשאר מרחב קטן מאוד למוניות וכך גם לתמרון והנהגים עצבניים ומוכנים להלחם. עדיין אפשר לראות מעט דוכנים של אוכל ליד החומה בצד הדרומי של המחסום ומעטים בצד הצפוני.ב 15:45 אנחנו רואות כ 100 איש המנסים לעבור מצפון לדרום. לא מרשים להעביר עגלות במחסום. ילדים מספרים לנו שעד אתמול הרשו להם לעבור עם העגלות. החיילים מאשרים שהיום הן לא עוברות. אנחנו שואלות :” למה?” אין תשובהאנשים שעמדו בשער מס. 2 התבקשו לעבור לשער מס. 5,כמה דקות אח”כ שוב הועברו והפעם לשער מס.3 . בכל פעם שזה קורה הם נעמדים בתור, שלא לדבר על הרגשת המתח ובזבוז הזמן המלווה את המעבר המיותר הזה בין השערים. הם צריכים לנחש איזו כניסה לא תהיה סגורה בפניהם בזמן שהם מחכים בתור (לפעמים 20 דקות) ואז הם צריכים לעמוד שוב בתור .השירותים סגורים. כל כמה דקות נשמעות פקודות בקולות אימים ממערכת הכריזה. אי אפשר להבין מילה, לא בערבית ולא בעברית.ב 15:55 כ 15 מכוניות ממתינות בכל כיוון. ב 16:05 אנחנו פוגשות מבוגר שבא לבקש חבילה שאבדה על רצועת הבידוק שם כל אחד חייב להניח את חפציו. אורך רצועת הבידוק כ 2 מטרים ואנשים מניחים עליה את חפציהם בקצה אחד ואוספים את החפצים בסופה.החיילים “בודקים” את החפצים בדיקה אלקטרונית כשהם יושבים בכלובי הזכוכית והבטון שלהם.אישה, עמה שני ילדים קטנים, מתחננת בפני החיילת שתעזור לה למצוא את תיק היד שלה שאבד עכשיו על רצועת הבידוק. החיילים, אומרים לה לבוא מחר בבוקר כדי לחפש את התיק, אולי מחר ימצא??!! איך יכול להעלם תיק או חבילה מרצועת הבידוק? זה לא אכפת לחיילים.אחרי הכל,רכושם של הפלשתינים לא חשוב. הם יוצרים כאוס במקום, מאיצים וצועקים במערכת הקריזה בזמן ש10 אנשים מניחים את החפצים שלהם והשאר זה כבר לא עניינם. אותו דבר קורה עם פקקי התנועה הנוצרים בגלל הנהלים ומיקום המחסום וגם כאן הצבא משאיר את הבעיה לפלשתינים עצמם.בדרכנו חזרה, אישה פלשתינית רוצה להביע את הערכתה אלינו ומשלמת עבור הנסיעה שלנו במונית. היא מסרבת לקחת את דמי הנסיעה בחזרה.א-ראם: רוכל המוכר צפונית למחסום א-ראם מספר לנו שבני, המפקד ממשמר הגבול, מציק ואפילו ביקש בעבר מפקחי עירית ירושלים להחרים להם את הסחורה. זו אותה העירייה שאחראית לניקיון האזור אך לא מעזה להיכנס לשם . אישה כבת 35 שנסעה במונית ולא היה לה אישור מעבר נתפסה עי” בני והיא ונהג המונית נלקחו לתחנת מג”ב בעטרות. נהג המונית התחנן בפני בני והסביר לו שהנוסעת שיקרה לו וטענה שיש לה אישור, הוא מספר לבני שהוא אב ל-10 ילדים, אותם הוא צריך להאכיל וביקש לוותר לו. אך בני בשלו אמר: “חוק זה חוק ואתה יודע שדבר לא ישנה את דעתי “.

  • ירושלים

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • ירושלים אינה רק הר הבית והעיר העתיקה, שהם לב ליבו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בתום מלחמת ששת הימים, עם סיפוח מוניציפלי של רוב השטח שנכבש, שטחה זינק מ-6.8 קמ"ר ל-70 קמ"ר! ונכללו בה 28 כפרים סמוכים, שהיו קשורים בטבורם לאל- קודס במשך שנים רבות. תושבי הכפרים סיפקו סחורה חקלאית לשווקי העיר, נשענו על מוסדות השלטון והמשפט המרוכזים בה, למדו בה והגיעו אליה לטיפולים רפואיים, לקניות, לתפילות, ולחגים הדתיים.
      עשרות שנים מאוחר יותר, התברר שישראל נגסה יותר משהיא יכולה לבלוע. הכפרים גדלו והתרחבו, הפכו לשכונות מרובות תושבים והיטו את המאזן הדמוגרפי של העיר.כ-100,000 פלסטינים עוברים מדי יום במחסומי ירושלים 
      קראו על המצב בעיר מאז הקמתו של ארגון מחסוםווטש ועד היום בדף המידע שלנו ירושלים | העיר האסורה​.

      משמרות התצפית של מחסוםווטש מסיירות בשלוש גזרות מרכזיות של "עוטף ירושלים": מחסומי צפון ירושלים (כולל קלנדיה), מחסומי מרכז ירושלים (כולל מחנה פליטים שועאפט ומחסום הזיתים) ומחסומי דרום ירושלים (כולל בית לחם ומזרח גוש עציון). בעיר המזרחית עצמה אנו מסיירות בכמה אזורי מתיחות ובהם סילואן ושיח' ג'ראח ובמשך חודש הרמדאן גם בעיר העתיקה ובשעריה.
      מאז מלחמת 7.10.24, אין כניסת פועלים פלסטינים לירושלים, העלייה להר הבית מוגבלת גם לתושבי העיר עצמה, והעיר העתיקה ריקה ממסחר ואדם. 
      מעודכן לינואר 2024


      תמונה ללא תיאור

לתרומה
מתנדבת מחסום ווטש משוחחת עם גבר פלסטיני בדרום הר חברון

איננו יכולות להבטיח שנעצור את אלימות המתנחלים,

אבל אנחנו כן יכולות להבטיח שלא נפסיק להגיע.

תרמו עכשיו