לא רחוק ממעבר מיתר: אנו נוסעים צפונה (לא פונים ימינה לכביש 60), מעבר למגרש החניה המאולתר בצד הפלסטיני של המעבר. הרכבים של פלסטינים שקיבלו אישור להגיע לבתי חולים בישראל וכיו”ב, כי הרי אין יציאת פועלים לעבודה בישראל. כעבור זמן מה, פניה שמאלה חסומה במחסום צהוב, זה הכביש להתנחלות טנא / עומרים, שפעם היה אפשר לנסוע בו גם לרמאדין, וגם לכניסה הדרומית לדהריה, אבל היום, מלבד הנוסעים להתנחלות, מורשות להיכנס רק משאיות למחצבה שנמצאת שם. אחרי זמן מה, ימינה – דרך עפר קשה לנסיעה, כי המתנחלים עורמים עפר לכל אורכה כדי לחנוק את רהווה. אנחנו גם רואים את משאבות המים לצינורות המובילים להתנחלות בלבד, כמובן. אנחנו נמצאים במורד, מתחת להתנחלות אשר בראש הגבעה מצפון לנו.

רוב המשפחות מהקהילה כבר עזבו לדהריה בגלל פרעות של מתנחלים, אנו רואים את בתיהן ההרוסים. המשפחה היחידה שנשארה – מג’די אתל. הוא מורה בדהריה, כדי להגיע לעבודה הוא נוסע מסביב דרך כביש 60, שעה וחצי (!). גם כדי להביא אוכל צריך להתגנב עם הרכב איכשהו. יש לו ארבע בנות, אחת מהן פורצת בבכי כשהיא רואה אותי, חושבת שאני מתנחלת; דורות של ילדים פלסטינים בטראומה ממפגש רצוף עם יהודים ישראלים – צבא, או מתנחלים. אחיו של מג’די, ג’האד, רועה כבשים. בשיחה משתתפת גם האם / סבתא. והנה מה שמספרים, במתינות, שומרים על כבודם העצמי, בעוד אני מתפוצצת ומתקשה לרשום. אוסיף עוד כי התמונות שהם צילמו בשעת הפשיטה עליהם מצולמות מרחוק כמובן, פוחדים לצלם מקרוב.

הם זרעו תבואות חורף, על מנת לקצור בקיץ – לפני שהספיקו, באו מתנחלים עם קומביין, קצרו את התבואה וגנבו אותה.

המתנחל המרכזי שמתעלל בהם הוא אלישיב מחוות יהודה. אתמול הוא בא בבגדי צבא עם עוד שלושה אנשים, הסתובב בין הבתים (תמונה מס 1), גם אצל בני דודים המתגוררים ממערב בצד השני של הגבעה, ושם אמר לחייל לאזוק אותם, אזקו שלושה אנשים, שחררו אותם אחרי שעתיים שלוש בערך, והלכו.

אחר כך אלישיב חזר עם שני טנדרים, בדק אם הטרקטור שלהם “משטוב” (רכב לא חוקי, הורד מהכביש), וגילה שהוא חוקי, לוחית רישוי פלסטינית (תמונה מס 2), יענו המתנחל הוא המשטרה הכחולה גם כן, לא רק הצבא.

ואז הפכו אדמה בכל מקום, בתואנה שהפלסטינים גונבים מים והם צריכים לחשוף את הצנרת הלא חוקית שלהם, כמובן אין לזה שחר. ואז אלישיב עלה על הטרקטור שלו והתניע אותו במפתח שהביא אתו. למיכל היה רתום מיכל מים מפונצ’ר, אלישיב הביא קומפרסור לנפח את הגלגלים, וגנב את הטרקטור עם מיכל המים – לא לפני ששפך את המים שבמכל ובכל יתר המכלים, שבר את הברז במטבח, חתך את צינורות המים המוליכים מבור המים שלהם (תמונה מס 3), גנב את המשאבות מהבור (תמונה מס 4), וחתך גם את צנרת החשמל המוליכה מהפאנלים הסולאריים אל הבית (תמונה מס 5). יש לו עוד טרקטור ומיכל מים בדהריה, מפחד להביא אותם.

ואז בא מישהו על טרקטורון (תמונה מס 6), הסתובב בין הבתים גם במתחם של הדוד שלו, וקרע לו את הצמיגים בטנדר טויוטה שלו, אחר כך חזר וצילם את מיכל המים שעל הגג, בדק וראה שלא רוקנו אותו עד הסוף, אז הוא השלים את ה”משימה”.

בדרך החוצה, תמונה פסטורלית, להקת אווזים (תמונה מס 7). מוחמד מסביר שהם מתפקדים כמו כלבי שמירה, צורחים כשזרים מתקרבים.