התושבים בדרום הר חברון סובלים ממניעת מים, מהתנכלויות תכופות מצד המתנחלים, במקביל לניסיונות הגירוש והריסות בתים המתבצעים על ידי הצבא. הצבא והמשטרה נמנעים מלהתערב בדרך כלל באירועים אלימים ואינם ממצים חקירה הנדרשת לאכיפת החוק. ההתנכלויות בדרום הר חברון כוללות תקיפה וניסיון לשרוף אוהלי מגורים, שיסוי כלבים, פגיעה בעדרים, עקירת עצי זית, התנכלות לילדים בדרך לבית-ספר, ומניעת גישה לשדות מרעה.
דרום הר חברון - התעללות, הריסת מגורים ורכוש, גזל אדמות, מניעת תנועה
בערב יום הזיכרון (ערב יום העצמאות ליהודים), החליט בית המשפט על טרנספר וגירוש תושבים מ-8 קהילות פלסטיניות באזור מסאפר יטא בדרום הר חברון. תושבי הכפרים חיים תחת איום של הריסה, פינוי ונישול, מאז שצה”ל הוציא צווי פינוי ב-1999 על אזור מגוריהם שהוכרז שטח אש.בשנות ה-80 של המאה ה-20. אף אחת מההתנחלויות הסמוכות לא נכללו בו. זה נעשה בהתעלמות מאורח חייהם המיוחד ומתרבותם החקלאית העתיקה, וגם מתיעוד היסטורי ברור המעיד על התיישבות פלסטינית דורות מלפני קום המדינה בכפרים אלה – בעבר במערות ועם השנים גם מחוץ להן.
פינוי התושבים מהאזור משמעו החרבת הכפרים ההיסטוריים הללו והותרת משפחות שלמות (כ- 2000 בני אדם, ילדים מבוגרים וזקנים), ללא קורת גג, והוא מנוגד לחוק הבינלאומי.
ככה נראה אימון צבאי על אוכלוסיה אזרחית בשטח אש 918 - באדיבות "שוברים שתיקה"
תותחים מחוץ לבתים, ליווי צבאי לילדים: ארץ האבסורד בדרום הר חברון
בכל בוקר יוצאים ילדי הכפר הזעיר טובא אל בית הספר שנמצא בכפר גדול יותר – לא לפני שמגיע טנדר צבאי שאמור לאבטח אותם מפני מתנחלים קיצוניים • בכפר אחר באזור, החרמת גנרטור הסתיימה בירי שהפך פלסטיני למשותק • בצה”ל טוענים: פועלים כנדרש כדי לשמור על החוק והסדר • מציאות החיים הבלתי אפשרית והמאבק על האדמה בדרום הר חברון.
בנפת חברון חיים 759,000 פלסטינים ו- 17,562 מתנחלים, והיא משתרעת על שטח של 969,000 דונם. המתנחלים חיים בקריית ארבע, ביישוב היהודי בחברון ובכעשרים התנחלויות ומאחזים המאוגדים במועצה האזורית הר חברון .היישובים הפלסטיניים כוללים את הערים הפלסטיניות חברון, ויאטא, וכן עיירות, כפרים גדולים, מחנה פליטים, כפרים קטנים, ויישובי מערות. השטח הכפרי מסביב ליאטא מכונה מסאפר יאטא (כפרי הבת של יאטא). תושבי הכפרים מתקיימים מצאן וחקלאות. החקלאות מתאפשרת רק בחלקות קטנות, בעיקר סמוך לערוצי נחלים. רוב האזור סלעי וטרשי.
אזורי השליטה בדרום הר חברון
בהסכמי אוסלו חולקה הנפה לאזורי A,B,C למעט יישובים מעטים שהוכרו כשטח A (בשליטת הרשות הפלסטינית, חלקם הגדול לאורך כביש 60), כל האיזור נמצא בשטחי B ו-C ובשליטה ישראלית מלאה (השלטון המינהלי והביטחוני הוא של ישראל כאשר שירותי רווחה, בריאות, וחינוך ניתנים על ידי הרשות הפלסטינית). אדמות האזור הוכרזו כאדמות מדינה, ודרכי הגישה כולן באזור C. כך נמנע רצף טריטוריאלי בין היישובים והשרותים האזרחיים לפלסטינים.
חברות הקבוצה הדרומית של מחסום ווטש (Machsom Watch) מסיירות ומדווחות על הנעשה ביישובים בדרום ומערב הר חברון מאז שנת 2004, ומאז אנו מספרות את סיפור הכיבוש. הדיווחים שלנו מספקים תיעוד שוטף ורב שנים על התרחשויות יום יומיות בשטח הכבוש, שרובן כלל לא מגיעות לתקשורת. הסיורים והביקורים שלנו עוזרים ליצירת קשרים אישיים עם התושבים הפלסטיניים, ומאפשרים שיתוף פעולה והבנה בצד הפלסטיני שלא כל הישראלים הם מתנחלים, ויש גם ישראלים מסוג אחר. במקרים רבים עזרנו ואנו עוזרות בפתרון בעיות שמקורן בכיבוש המתמשך.
צילום: Aviva Konforty
ההריסות של בית הספר בכפר סימיה ליד כביש 60
צילום: Daphna Jung
12.01.2020 ביקור באום פקארה
צילום: Ariela Slonim
ביקור בסוסיא אחרי הריסה
סוג'וד, הילדה מא-תוואני
רשמים ממשמרות מחסום ווטש, דרום הר חברון, יוני 2021
סוּג’וּד בת 12, והיא מספרת למצלמה בענייניות על אדם שהתקרב עם רכבו באופן מאיים אליה ואל חבריה בשעה שהלכו ברגל לבית הספר בכפר הסמוך, א־תוואני, בדרום הר חברון. כשהיתה בת שש היא הותקפה על ידי רעולי פנים ונפצעה בראשה. היא נשאלת אם היא עדיין חושבת על מה שקרה אז, ועונה: לפעמים. לא תמיד.
התחלנו בדיווח על מחסומים וחסימות הכפרים לאורך כביש 60, בין באר שבע לחברון, התרחבנו לעיר חברון עצמה, ובהמשך, דיווחנו על המתרחש בכל האזור, מחורסה במערב, יתיר בדרום, חאשם אל דאראג’ במזרח ושיוח’ בצפון. השטח שאנו מכסות בסיורינו הוא דרום ומערב הר חברון, והוא כולל יישובים פלסטיניים והתנחלויות ומאחזים ישראליים. לאורך השנים, הדיווחים שלנו נקראים גם על ידי “שלטונות הכיבוש” (אחראים במחסומים, צבא, מינהל אזרחי) ועזרו בשיפור התנאים. אנו מתחבטות תדיר איך להשיג את מטרות הדיווח מבלי לעזור לכיבוש להיות “יותר נוח”.
צילום: Muhammad D
מחסום הכפר עבדה
הכניסה לקליקליס חסומה ושני חיילים שומרים על גושי האבן הענקיים
צילום: Aviva Konforty
הפילבוק במרכז הכפר חורסה
הפילבוקס ומתחם סגור סביבו במרכז הכפר ממוקמים בצמוד למתחם האירועים של הכפר. התושבים מתארים מצב שכל ארוע צריך להיות מתואם עם הצבא ובאישורו. המעברים בין רחובות הכפר מוגבלים. החסימות בשעות הבוקר מטרידות אתשיגרת התושבים ובמיוחד את תלמידי בית הספר שמעוכבים בדרך.
צילום: Smadar Becker
חסימת הכניסה לאל פוואר
צילום: Raya Yeor
חסימת חסמו דוכן הירקות בגבעות אדמה
כרוניקה של קיום בלתי אפשרי
מראשית שנות ה-80 הוקמו התנחלויות על אדמה פלסטינית, ששימשה לעיבוד חקלאי, וב-20 השנים האחרונות הוקמו ומוקמים מאחזים לא חוקיים (דו”ח טליה ששון בנושא מאחזים בלתי מורשים), כלומר כאלו שלא קיבלו אפילו את אישור השלטונות הישראלים. מאחזים כאלו מוקמים חדשות לבקרים לאורך כביש 317, כביש 60 ובחברון עצמה, וזוכים לסיוע טכני, הנדסי וביטחוני מהרשויות ומהצבא. ההתנחלויות זוכות להרחבה מסיבית על חשבון השטחים הפלסטינים, חלקם אף על אדמה פלסטינית פרטית. השיטה הנפוצה כיום היא הקמת חוות צאן ומאבק עם הפלסטינים על שטחי מרעה לצאן ושטחי חקלאות, בעיקר מטעי זיתים.
צילום: Daphne Banai
בניית התנחלות החדשה
צילום: Hagit Back
השכונה החדשה שבונים בהתנחלות טנא-עומרים
צילום: Basel Adara
אירוע התקיפה של באסל ע"י כלבו של עילי פדרמן
בסמכות וברשות - התעמרות
מאז הסכמי אוסלו, מדיניות הממשלה היא ניסיון בלתי פוסק לנשל את הפלסטינים החיים באזור C מאדמתם, ולפגוע בזכויותיהם הטבעיות. המינהל האזרחי אינו מאשר תוכניות בנייה, לפיכך נמנעת מהאוכלוסייה הפלסטינית הזכות הבסיסית לנהל חיים בהתאם לגידול הטבעי, לבנות בתי מגורים ואף מבני ציבור חיוניים כמו מרפאות ובתי ספר.
פעילות הצבא והמינהל האזרחי כוללת חסימת דרכי גישה, גירושים חוזרים ונשנים של תושבים מבתיהם כולל הריסות בתים, אוהלים, סככות, מבני שירותים, טאבון קהילתי, דירים ושקתות לצאן, סתימת בורות מים, מניעת עיבוד אדמה, מניעת רעייה ועקירת עצים. כל זה במטרה להתיש את התושבים, לייאש אותם ולאלצם לעבור לעיר, שם יהיו מובטלים ומחוסרי מקורות פרנסה.
צילום:
Mira Balaban
אבל על עקירת עצי הזית
Photo:
חגית בק
עקירה באום אל חיר, 2019
Photo:
מיכל צדיק
הריסות בארכיז, 2020
קצרצרים מספרים
הסיפור המופלא של פיתוח טוואני
אנו התחלנו לבקר ולדווח מכפר המערות ח’רבת טוואני ב-2004. אז הכפר היה ברובו יישוב מערות ובתים מעל המערות, שנאבק לשרוד תחת מגבלות הכיבוש והאיום של מתנחלי המאחז חוות מעון, שהוקם ממש מעל היישוב. היה ביישוב בית ספר קטן שפעל בתנאים קשים, לא היו ביישוב דרכי גישה סלולות, מרפאה, מים וחשמל. תושביו התקיימו בעיקר מרעיית צאן, גידול עצי זית ועבודה בחוץ. כביש 317 היה כביש “לא לפלסטינים”, ודרך העפר לעיר המחוז יאטא נחסמה לפרקים, בשרירות לב, על פי החלטות הצבא. הודות להתארגנות פנימית והיצמדות עיקשת לקרקע, תושבי הכפר שורדים בהתנגדות לא-אלימה לכיבוש, כנגד אין ספור התנכלויות של המתנחלים והמינהל האזרחי. בכך הם מהווים סמן דרך ליישובים סביבם. פיתוח חצר בית הספר: למרות איסור הצבא והמינהל לסלק את הבולדרים שמילאו את החצר, בסוף שבוע אחד, תושבי היישוב פוצצו את הסלעים והשתמשו בהם לריצוף דרך לבית הספר. פיתוח כביש פנימי: תושבי המקום סללו כביש פנימי מעגלי, שבמשך זמן רב הצבא והמינהל לא הרשו לחברו לכביש 317 המחבר את כל היישובים באיזור. כיום, יש בכפר מרפאה, נמתחה רשת חשמל ובשנים האחרונות יש אפילו גן ילדים.
המרפאה ב א-טוואני
להמשך קריאה...
ההיצמדות לקרקע בסוסיא
ההתנחלות היהודית בסוסיא החלה ב-1979. מאז מתנהל מאבק עיקש לסלק את שרידי התושבים הפלסטיניים המסרבים לעזוב את מקום הולדתם ולעבור ליאטא הסמוכה.
מניעת מיִם וחשמל: בסוסיא הפלסטינית, כמו בחלק גדול של כפרי דרום הר חברון, אין מים זורמים. התושבים קונים מים יקרים שמגיעים במכליות. המציאות היא שצינור המים המספק מים להתנחלות סוסיא עובר באדמת הפלסטינים.
בסוסיא הפלסטינית אין אספקת חשמל מהרשת כםי שיש למתנחלים. הפלסטינים משתמשים במערכת חשמל סולרי, שהותקנה בכספי תרומות.
ההריסות בכפרים לא חסות על בורות מים ולא על הלוחות הסולאריים . יתירה מזו – עמודי חשמל המיועדים להעברת חשמל סולרי בין הכפרים נעקרים בטענות בטיחותיות (במקום לחזקם, אם יש בעיות)
להמשך קריאה...
הפיאסקו של גדר הבטון להגנה על הכביש
בשנת 2007-2009 ניסתה מערכת הביטחון להקיף את כבישי האפרטהייד בדרום הר חברון (60, 317) בגדר בטון. המטרה המוצהרת היתה: “צורך ביטחוני”. נבנתה גדר בטון לאורך כביש 317, אשר מיררה את חיי הרועים הפלסטיניים, מכיוון שחסמה את מעבר צאן בין שני צדי הכביש. בעזרת הקבוצה הדרומית של מחסום ווטש הפנייה של הפלסטינים לבג”ץ זכתה לתמיכת המועצה הישראלית לשלום ולביטחון, ובג”ץ הורה על הסרת הגדר. השאלה היא: מי שילם את ההוצאות העצומות של הפיאסקו הזה? ואולי התשובה ברורה.
להמשך קריאה...
"משחקי הריסה" של בתי ספר - האתגר הפלסטיני
בכפרים זנותא, סוסיא וסימיה (שטח C), הרשות הפלסטינית אישרה להקים בתי ספר, ואילו המינהל האזרחי לא נתן אישורי בנייה. בתי ספר אלה מקבלים השכם וערב צווי הריסה, נהרסים על ידי הצבא ונבנים מחדש על ידי הפלסטינים . ברחבי הגדה המערבית יש 13 בתי ספר כאלה.
להמשך קריאה...
"לא תתנו לנו לחיות מעל האדמה, אז נחיה מתחתיה!"
באזור מסאפר יאטא, מצידו המזרחי של כביש 317, ישנם כפרים קטנים שתושביהם שחיו בחלקם במערות, סולקו בעבר על ידי השלטון הצבאי. כשהחלו תושבי המאחזים הלא חוקיים באזור להשתלט על שטחי מרעה, התושבים המקוריים החלו לחזור לכפריהם. בשנה האחרונה התנכלויות היד הקשה של הצבא ואלימות המתנחלים החריפו והיקצינו. תקרית הגנרטור בארכיז, שבעטיה בחור צעיר נותר משותק היא דוגמה אחת מני רבות. באסל אומר: את צריכה להבין שכאן שוררים חוק וצדק של כיבוש.
להמשך קריאה...
אלימות בטוואני: ב-1997 הוקמה חוות מעון (מאחז לא חוקי בצמוד להתנחלות מעון), ותושביה התמהוניים החלו להתנכל לתושבי טוואני. חוות מעון ממוקמת בראש גבעה ממש מעל טוואני, בתוך חורשה, וקל מאד לתושביה לרדת, להזיק, ולהיעלם. הנזקים הראשונים התמקדו בזיהום בורות מים: בסוף חורף 2005, לקראת עונת היובש, זרקו פגר של תרנגולת לבור המים של סאבר המוכתר. כמובן, שהבור הושבת עד החורף הבא. בהמשך, תוך התארגנות פנימית ונחישות, התארגנו תושבי הכפר לעמידה בפני הצקות מתנחלי חוות מעון, שכללו בנוסף לזיהום בורות מים גם הרעלת צאן (פקחי החברה להגנת הטבע באים רק אם הורעל צבי – חיה מוגנת. הרעלת צאן לא מעניינת אף אחד) ועקירת תכופה של עצים.
צילום: Hagit Back
הפגנות בטוואני
צילום: Hagit Back
בריכת המים בתוואני שממנה יצאו קוי המים לכפרים
ליווי צבאי לילדי בית-ספר: ב-2004-5, בעזרת יוזמה של נשות מחסום ווטש, הועלתה בוועדת החינוך של הכנסת בעיית ההתנכלויות של מתנחלי חוות מעון לילדי אום טובא בדרכם לבית הספר בטוואני. התקבלה ההוראה להצמיד ליווי צבאי לילדי אום טובא. מאז, בכל בוקר וצהרים, משמר של זוכים ילדי אום טובא לליווי של חיילי צה”ל! כמובן שאין ליווי לקייטנת קיץ. בשנה האחרונה חסרה הנוכחות החיונית של מתנדבי חו”ל וזה מנוצל לרעה.
Photo:
מיכל צדיק
ליווי לילדי טוואני בדרכם לבית הספר, 10.9.19
השלכת בקבוק תבערה לתוך בית בכפר דיראט, מול זיף, מעבר לכביש 356: בינואר 2015, מתנחלים השליכו בלילה בקבוק תבערה לתוך חדר בבית בכפר דיראט, וכיסו את הבית בכתובות נאצה. החדר כולו נשרף. למזלם, דיירי הבית לנו בחדר הסמוך. “רק” נפגעו מהעשן.
וריאנט חדש של התנחלות הגיע לדרום הר חברון: הקמת חוות צאן. מקימים שני מבנים על גבעה; סוללים דרך, מביאים צאן, בקר וסוסים. כל בוקר מעלים רחפן, מאתרים את עדרי הפלסטינים הרועים בשטח. מביאים לשם את עדרי החווה בגיבוי סוסים וכלבים ומגרשים אותם. כך משתלטים על שטחי מרעה וחקלאות. בתנועת ההתיישבות “אמנה” התרברבו ב-2021 שזוהי שיטה חסכונית במיוחד, כך ״כבשו ״ כבר 1,000 דונם. ועוד היד נטויה.
בדרום הר חברון מנשבות רוחות רעות מאוד. מתגברים ניסיונות המתנחלים להשתלט באופן אלים על בורות מיםinfo-icon ושטחים נוספים בשולי הכפרים. יש עלייה במספרי התוקפים, באלימות ובתכיפות ההתקפות. יש להם רוח גבית מהגבירים בירושלים. התושבים הפלסטינים עומדים על המשמר יום ולילה גם בגלל התנהלות כוחות הביטחון – ממעצרים בתואנות שונות (השחרור אחרי כמה שעות מוכיח שהסיבות אינן מוצדקות) ותמיכה פיזית במתנחלים. ולאחרונה – אישור בג”צ אחרי 23 שנה של עתירות משפטיות נגד סילוק תושבים פלסטינים מאזור מגוריהם שהוכרז שטח אש.