מחסומים בשפע והמסע שביניהם: דיווחים מהתצפיות שלנו בשטח
במהלך ששת החודשים האחרונים ביצענו 381 משמרות בשטחי יהודה ושומרון. תיעדנו את תצפיותינו בירושלים, ברחבי יהודה ושומרון (המרכז והצפון), באזור חברון ובבקעת הירדן הפלסטינית. במהלך המשמרות, צוותים של 2-3 נשים מתנדבות ביקרו במחסומים קבועים, פגשו במחסומים מרחפים, עקבו אחרי שעות פתיחת המחסומים החקלאיים ואפילו הגיעו למשרדי התיאום האזוריים של המנהל האזרחי.
מחסום קלנדיה
מחסום קלנדיה משרת את כל הפלסטינים הנכנסים לירושלים מהשכונות הצפוניות של העיר ומיהודה ושומרון הצפונית, כולל רמאללה, נצרת ושכם. לפעמים יש ימים סבירים במחסום. סביר במונחים של החיים היומיומיים תחת הכיבוש – כאשר המעבר אורך כ-40 דקות בשעה 6 בבוקר. אבל רוב הימים קשים מאוד. במשמרת אחת ביום קשה, היינו עדים למחזה מוכר ולא רצוי בשעה 5:30 בבוקר. תורים התפרקו לכאוס, ערימות של אנשים בכניסה לכלובים וספסלים מלאים במי שהיו צריכים לחזור אחורה עקב הצפיפות. תהליך הבדיקה היה איטי, המעבר נמשך משעה וחצי ועד לשעתיים וחצי. רק בשעה 8 בבוקר התורים חזרו להיות סבירים ושעתיים אחר כך המעבר ארך כ-45 דקות.
ברוב הימים, השער ההומניטרי (שנועד לשרת נשים, ילדים, קשישים וחולים) לא נפתח בזמן שנקבע ואז נפתח לזמן קצר בלבד. גם תחזוקת המחסום לקויה, סיבוב שמסתובב באופן תקול, גלאי מתכות שמזיז את המזוודות בכוח, והרבה זבל במעברים.
המתנדבות שלנו דיווחו על בנייה חדשה במחסום, הכוללת חמישה מבני בדיקה חדשים שעשויים להקל את העומס, ובצד הישראלי החלה לפעול חניון בתשלום. מאידך, כבר שנה וחצי שאין חניה ציבורית בצד הפלסטיני, והכאוס והפקקים שוררים. תחנת האוטובוס לנוסעים מקלנדיה לכיוון יהודה ושומרון הועברה ללא התחשבות בציבור הנוסעים למרחק של כ-500 מטרים (חצי קילומטר) מיציאת המחסום.
קריסת התורים וזהו בוקר קשה במיוחד בקלנדיה הנריה ס., רונית ד.
מחסום קלנדיה הוא גם נקודת מעבר עבור הובלת חולים מעזה הנוסעים לבתי החולים בשטחי יהודה ושומרון וחזרה. המראות הם קורעי לב והסיפורים של ביורוקרטיה מעייפת במיוחד כואבים:
קלנדיה: “אין לנו חיים…” תמר פ.
מחסום אנאתה/שועפאת
מאז שהושלם הקיר המפריד בין מחנה הפליטים שועפאת לירושלים, המצב כאן ממשיך להחמיר. שירותי עירייה ושירותי חירום ישראליים אינם קיימים, המשטרה אינה נכנסת למחנה, והפשע, הסמים והנשק הם מציאות עגומה. התושבים חיים במצב של חרדה. אונר”א מספקת שירותים רבים, והפחד מהפחתות תקציב בעקבות הצהרות אמריקאיות אחרונות נמצא על דעת כולם. מתנדבות מחסוםwatch מבקרות באזור המחסום ובחניון תחבורה הציבורית של בתי הספר בירושלים. המעבר במחסום עצמו יחסית חלק, רק אנשים המחזיקים בתעודות זהות ישראליות מורשים לעבור – רובם צאצאים של פלסטינים שהוגלו מהעיר העתיקה בירושלים.
מחסום 300, בית לחם
הצפיפות נותרת בלתי נסבלת ואין פתרון באופק. ב-14 באוקטובר 2018, דיווח טלוויזיוני של אוהד חמו הציג סצנות של פועלים פלסטינים שעוכבו בתורים הצפופים במחסום, בדרכם לעבודה בישראל. הסרטון לא תורגם לאנגלית, אך השפעת התמונה החזותית חייבת להיראות, גם אם ללא תרגום.
8 דקות ו-41 שניות של אמת ממחסום 300: בית לחם, דיווח מאת אוהד חמו
דיווח מצמררממבקר זר במחסום בית לחם:
השתעשעויות ישראליות כפי שחוויתי במחסום בית לחםהארץ, 11 בדצמבר 2018
מחסומי חברון
במשך ששת החודשים האחרונים, המצב בחברון החמיר באופן ניכר, וחיי הפלסטינים תושבי העיר העתיקה הפכו לקשים אף יותר. פעילי מחסוםwatch מדווחים שהרחובות כאן כמעט ריקים, למעט חיילים ישראלים הנמצאים בכל מקום. האחיזה של המתנחלים במקום זו מחוזקת על ידי הצבא, והתושבים הפלסטינים סובלים מתקריות הטרדה רבות וממגבלות אינסופיות שהופכות את החיים התקינים לקשים מאוד.
בתוך העיר חברון, באתרים הרגישים ביותר, ממשלת ישראל אישרה לאחרונה שני תכניות בנייה חדשות לישראלים בלבד. בנוסף, יהודים רכשו שני בתים סמוך למערת המכפלה – בית Leah ו-בית Rachel – ופארק ארכיאולוגי נפתח בשכונת תל רומיידה (על קרקע של משפחת הייקל, ממש ליד ביתם). למען הגנה על כל המקומות הללו, נוספו עוד מחסומים ומחסומי בדיקה. קציר הזיתים בתל רומיידה בוצע בקושי רב. אלימות כמו של פרעות הותקפה פלסטינים בימי שבת ובחגי ישראל מסוימים. בנוסף, צה”ל עורך כמעט מדי יום פלישות לבתי ספר פלסטינים, נכנס בכוח ומשליך רימוני גז מדמיע. לעיתים קרובות, מורים מבית הספר קורדובה מונעים מלבוא לבית הספר בשל טעויות בשמות המורים כפי שמופיעים במחסום, ובשל הטרדות מצד המתנחלים.
דו”ח חברון, מיכל ת., 6.11.2018
מקומות מקודשים (מקומות מקודשים מוסלמיים): סקרנו ביהודה ושומרון המרכזית
העבודה על סקר מקומות מקודשים מוסלמיים נמשכה. בעלי קרקעות פלסטינים ונציגי מועצות מקומיות שיתפו מידע על העדר גישה לאתרים דתיים מסורתיים (מָקָם – יחיד בערבית, מַקָּמוֹת – רבים). בעבר, אתרים אלו שיחקו תפקיד חשוב בחיים הדתיים והתרבותיים של הכפרים הפלסטיניים. צוות מתנדבות מחסוםwatch איתר, צילם ויתעד 35 אתרים כאלו ביהודה ושומרון. למדנו שגישה לאתרים אלו נמנעת מהפלסטינים בשל קרבתם ליישובים או בשל שליטת צה”ל. הדיווחים שלנו זמינים באתר מחסוםwatch. הסקר שלנו מתורגם לערבית ולאנגלית, וצוות העריכה של רשת הטלוויזיה החברתית בישראל עובד איתנו על סרט על המַקָּמוֹת באזור שכם.
מקום המקדש סית זאהרה: הכיבוש הישראלי מוחק את הראיות למורשת הדתית והתרבותית הפלסטינית. גידון סולימני, ריקי וערית, 24 באוקטובר 2018
הגדה המערבית הצפונית
תחושת ייאוש ניכרת במחסומים בצפון
מחסום ברטעה-ריחן, ששופץ כעת (וממוקם בתוך השטח הפלסטיני שמעבר לקו הירוק), מאפשר באופן יעיל את הכניסה לאלפי פועלי בניין שבונים את העיר הישראלית החדשה חריש וכן פועלים באזור התעשייה שחק. אז מה אם הסככה החדשה היא למעשה סוג של כלוב, שמוביל למסלולים צרים מגודרי גדרות (הפלסטינים מוסיפים שהיא נראית כמו נתיבים לכיוון להקה של כבשים)?
ישנם מפעילי פלסטינים המועסקים בשטח, המנהלים ושומרים על הסדר במעבר ובתריסי המחסום הרבים. כל השאר נעשה באמצעות שלט רחוק, דבר שמבטל כל אפשרות של קשר ודיאלוג בין הפלסטינים לכוחות הביטחון.
מחסום תורע-שקד משמש את תלמידי בתי הספר הפלסטינים ותושבי אזור התפר העוברים אל הגדה המערבית, וכן חקלאים ופועלים מהגדה המערבית העוברים אל אזור התפר. מחסום זה ידוע בבעיה החוזרת ונשנית של פתיחה מאוחרת בשעות הבוקר. המחסום מוקף בכמות גדולה במיוחד של אשפה שלא נאספת או מנוקית.
אנין ותייבה-רומנה הם מחסומים חקלאיים המובילים לאדמות חקלאיות פלסטיניות בתוך אזור התפר, המופרדות מהכפרים על ידי גדר ההפרדה. מחסומים אלה נפתחים רק פעמיים בשבוע לתקופות קצרות בבוקר ובערב (במהלך קציר הזיתים הם נפתחו מדי יום). כאן ישנם בעיות חוזרות של פתיחה מאוחרת של השערים ושינויים בשעות הפתיחה ובמשך הזמן. במקרים מסוימים, פלסטינים עומדים וצובאים על שערים שנשארים סגורים. הצבא טוען שהודעות על אי פתיחה או שינויים בשעות נמסרו לרשות הפלסטינית, אך ככל הנראה המידע הזה לא הגיע לאנשים עצמם.
