06.50 מחסום 300

יש סגר, ולכן מעט אנשים רשאים לעבור, עובדי כנסיה ומורים בלבד, רק עמדה אחת פתוחה , ולפניה תור של כ-20 אנשים. אחרי בקשות חוזרות פתחו עמדה נוספת ב-07.15. שתי נשים נשלחו למת"ק לעשות

טביעת כף יד חדשה.

08.00 מת"ק עציון

סגור--יש מודעה על הדלת שהמת"ק סגור מ-4.10 ועד 8.10 ורק מקרים דחופים ייענו. שתי הנשים ממחסום 300 מגיעות, שלחו אותן הנה וכאן סגור. אז מה יהיה? יפסידו את כל השבוע בגלל ה"ב ס מ ה". טלפנו למספר שרשום על הדלת, והחייל אמר לנו שאי אפשר לעשות היום כי זה קשור למגנטי. הסברנו לו שאין זה קשור ובקשנו לדבר עם קצין שהגיע במקרה לפתוח את המשרד. הסברנו לו את המצב - והכניס את שתי הנשים. הן עשו טביעת כף יד חדשה והן מאד שמחו על כך. המתנו שם זמן מה עד שיצאו ולקחנו אותן לכביש כי בגלל הסגר אין שם מוניות בכלל.
 

09.00 נבי-יונס

טיפלנו בכמה אנשים בבקשות הרגילות.

09.45 בית-אומר

עצרנו להבהרת כמה שאלות לשני פלסטינים שחיכו לנו.  משמרת קצרה בזכות/בגלל הסגר.  אבוי לזכויות שכאלה 

 בשלטים, בתמונה משמאל:
אומרים לא לאובמה
בונים סוכות לנצח
בכל יהודה ושומרון

5:50-8:10
5:50 מחסום עאנין
[שלוש התמונות ממחסום עאנין]

התכוונו להגיע לפתיחת השערים אך בשעה זו נראים כבר פועלים בצומת. מהיום מתנהל המחסום בשיגרת מסיק. זמני פתיחה: בבוקר 5:30-7:00, בצהריים 15:30-16:30, יום-יום למשך חודש לפחות, אולי חודשיים,
כפי שהסביר לנו סרן שניגש אלינו. הוא אומר שמקפידים על מעבר פועלים חקלאים בלבד: "אני לא אתן למישהו בחליפה ועניבה לעבור וגם לא לצעירים שמצויידים בתיקים לשהות ממושכת. זו הפרה של תנאי המעבר".
פועלים רבים מאד, לפחות מאה, נצפים מעבר לשער האמצעי, מחזה בלתי שגרתי במחסום הזה. חיילים רבים מן הרגיל בשטח וגם נציג המת"ק אולם המעבר איטי למדי. גברים
מתבקשים לחשוף את בטנם, להסתובב ולהפשיל את מכנסיהם כ
די חשיפת הגרביים. שקיות נבדקות.
ב-6:30 מתחיל גם מעבר טרקטורים. ב-7:00 עוברים 3 טרקטורים
ברצף ומעבר לשער נותרו עדיין פועלים מעטים.                                        

 

    

7:15 מחסום שקד-טורה
כ-30 איש ו-5 מכוניות ממתינים מן העבר השני. הילדים ניגשים אל החיילים. ילקוטי הילדים הגדולים נבדקים. הקטנים עוברים היום ללא בדיקה. מישהו יוצא ואומר שיש הרבה אנשים "אולי מאה", כי יש הרבה אישורים חדשים. ב-7:40 נראים כ-10 אנשים ליד הקרוסלה. סא"ל עאדל מגיע ומבקש להפנות אליו אנשים ששטחו בפנינו את בעיותיהם במחסום עאנין.

7:50 מחסום ריחן-ברטעה
במגרש החניה העליון 7 טרנזיטים מחכים לנוסעים. מגרש החניה
התחתון עמוס למחצה. אין בו טנדרים עם סחורה. 4 מכוניות ממתינות
בכניסה למיתחם הבידוק. מדי פעם מגיע מישהו אל השער ונכנס מיד.
הילד עלי ואמו, שנוסעים איתנו לרמב"ם, מגיעים ב-7:52. נפגוש אותם 
למעלה כעבור 12 דקות. מיודענו, הנהג ע', נוסע וחוזר בזריזות כדרכו.

  6:15  אנחנו  מגיעות  לקלנדיה.  ג'ודי  מספרת לי שבזמן  שלא  הייתי כאן  והיא באה  לקלנדיה  היה תמיד  תור ארוך  של  ממתינים.  הבוקר    שני תורים  ממש  קצרים  והמעבר  מהיר וקצר.  בתור הרבה  תלמידים  וכן  פועלים  (מעט),  פקידים,  מורות  ועובדים כללים.  אין  שער  הומניטרי  אך גם אין צורך בו.  זמן  ההמתנה  והמעבר  כעשר  דקות.

אנחנו   שמות  לב  שניקו  את  המעבר  ואת  מגרש  החניה,  אבל  מיד  שוב  מלכלכים.

הרוכלים מספרים שהחל מהשעה 3:30 בבוקר  המעבר  עבד מהר.

במעבר  המכוניות  העומס והצפצופים כרגיל. 
8:00 אנחנו מחליטות לחזור דרך  חיזמה  שם  אין  בכלל תור 

ראס א טירה

15:00 – רכבים בודדים והולכי רגל אחדים יוצאים מן הכפר או נכנסים אליו. כל היוצאים נכנסים לצריפון להיבדק.

 טנדר ובו מספר גברים צעירים עוצר לידנו בבואנו. הם תושבי ראס עטייה. לשאלתנו הם מתלוננים כי החיילים אינם מתנהגים יפה, ומצביעים על הצריפון שבכל פעם שהם באים לכפר הם אנוסים להיבדק בתוך הצריף.

החיילים באים לקראתנו, והסמל, מפקד המחסום שואל: אתם ווטש? הוא מכריז שכל עוד אנו לא מפריעות לעבודתו אנו יכולות לעמוד.  בהמשך הוא מתעניין ב"תפקיד" שלנו. כל עוד אנו מסבירות לו כי המניעים שלנו הומאניים הוא מקבל ומכריז שגם הוא הומאני, אך ברגע שהזכרתי את המילה "כיבוש" הוא מזדעק, "א- כיבוש אמרת. את רואה את פוליטית. את שמאל ואני מצד ימין של המפה". לשאלתה של אליס מדוע הוא צריך לעמוד פה הוא עונה: הבית שלי כאן ממול,את רואה אותו בתל אביב, ואני שומר עליו". מתפתחת שיחה על נושא השמירה על הבית. יחד עם זאת במקביל הם מגלים יחס אדיב עד ידידותי כלפי הנכנסים והיוצאים. ייתכן שלנוכחות שלנו יש השפעה חיובית על התנהגותם.
 

עזון
הכניסה לעזון חסומה בחומה ובאבנים. ליד החסימה ניצבים שני האמרים של מג"ב.

16:15 – מחסום ענבתא נטוש. 
לשם מה היה צריך להשקיע סכומי עתק לבניית המחסום  שיינטש כעבור חודשים?  אלי זה חלק מן ההסבר  תקציב הבטחון לעולם לא יספיק,  אבל יש קבלן ששלשל לכיסו כסף יפה, וגם הפלסטינים הרוויחו כניסה רחבה נקייה סלולה ומסודרת.  מאידך, כל המתקנים נשארו על כנם, כך שייתכן שהנטישה זמנית.

-סוף-

08:50 צומת ג'ית
מול הפניה לצומת תפוח האמר צבאי עם דלתות פתוחות. לא ראינו כל פעילות. 
מחסום החביות 
08:55 מעבר חופשי של המכוניות לשני הכיוונים. פלסטינים הרואים אותנו עומדות ליד הכניסה למחסום מנפנפים לשלום, החילים מתעלמים מאיתנו.
09:05 החילים עוצרים מכונית היוצאת משכם ומסמנים לה לעמוד בצד הדרך כך יתר המכוניות ממשיכות לנסוע ללא הפרעה. הבדיקה לוקחת כחצי דקה והמכונית ממשיכה בדרכה.
09:15 אנו עוזבות את המחסום.

 16:00 - יש תנועה ערה למדי. אוטובוס מעוכב במחסום ביציאה מכיוון שכם, וכל נוסעיו עומדים בחוץ. כעבור 6 דקות הנוסעים עולים והוא ממשיך לדרכו. מלבדו כל הרכבים עוברים במהירות ובאופן חפשי.

"זה מעבר הכי קשה... בן אדם יכול למות פה.... עושים פה צחוק מבן אדם... אם בא בן אדם חולה – יכול למות כי אין עם מי לדבר, אם אומרים לחיילים – עושים ממנו צחוק..." פתח אדם בשטף דיבור כלפינו כשהתקרבנו לראות את עמדת החיילים, זו המפקחת על מעבר רכבים לתוך המחסום, שהועברה לאחרונה אל בין מסלולי התנועה והוקפה בגדרות מתכת וסלילי תיל -  ומראה כמו לקוח מסצנת קרבות.
 

תנועת המכוניות האיטית לתוך המחסום היא שאפשרה לדובר לעזוב את מכוניתו, לגשת אלינו ולפרוק את אשר על לבו. משהתור התקדם: מיהר אל רכבו, נהגו עד לפגוש המכונית שלפניו ושב אלינו כשהוא ממשיך להשמיע את מרי שיחו:

"לבדוק צריך-אני אומר לכם, אני עובר גם בבית-לחם וגם בשועפט, פה זה הכי גרוע!... פה עושה כואב בבטן...גם אנחנו בן-אדם, לא?  הם חושבים אנחנו לא בן אדם..."
צמד המילים "בן-אדם" חזר על עצמו שוב ושוב. ברור היה שהאיש, ה-בן-אדם, מביע את תחושת העלבון וחווית ההשפלה שמעבירים אותו כוחות הביטחון במחסום הרכבים. עובדות שלא נוכל להיות עדות להן מכלי ראשון. אנחנו כיהודיות לא "נזכה" להיות מטופלות כערבים, והמקום ממנו אנחנו צופות על תהליך הבידוק, על המפגש שבין הנהגים לבודקים, אינו בטווח שמיעה.
 

משעמדנו אל מול מחסום הרכבים, הבחנו לראשונה
אחרי חדשים רבים בכלב אזרחי מחובר ברצועה
לכלבן אזרחי, שניהם עומדים בסמוך לרכבם האזרחי
ומאבטח אזרחי שומר על שלשתם  – מצג לתהליך
המתמשך של הפרטת הכיבוש.

חדש על החומה:

שתי כתובות גרפיטי: באחת כתוב השם :SHDIA MANSOUR .   חיפוש קצר באינטרנט הוביל לקליפ שיצר האומן. ניתן לצפות בו ביו-טיוב, אבל ראו הוזהרתם! - הדברים אינם קלים לצפייה. את משמעות הכתובת השנייה
(ראו בצילום) לא הצלחתי לפצח. השערות או מידע יתקבלו בתודה.

 מחסום צומת תפוח זעתרה 14:55
כרזות מחשיכות עיניים מטעם תנועת ההתנחלות  תלויות על הבטונאדות כבכל אחד מחגי ישראל,והפעם "חוויה עם שורשים! בסוכות".כמאה מכוניות תקועות בהמתנה לבידוק, באות מכיוון שכם. התקשרנו למוקד בבקשה לזרז תהליכים. 

מחסום בית פוריכ 15:45 תנועת רכב  דלילה ובלתי מעוכבת. 

מחסום חווארה 16:00
כרגיל באחרונה: כלבנית וכלב בודקים יסודית מכונית מכל כמה מכוניות, משך הבדיקה כ-10 דקות.הנהג והנוסע מורחקים מהרכב אבל לא נדרשים לעמוד וגבם אליו...  וכרגיל באחרונה החייל בפתחת המחסום ממש לא מבין מה אנחנו עושות שם ומי אנחנואבל לא מעבר לכך. 

ב-16:45 יצאנו בחזרה לישראל, דרך צומת יצהר, צומת ג'ית ונבי אליאס.לא ראינו מראות מיוחדים מעבר לדכדוך הכללי שמשרה נוכחות צבאית נראית וכזו שאינהנראית, נוכחות מתנחלים נראית וכזו שאינה נראית, והעובדה שמבטאו הלא-צברי של נהגנוגרר דרישה לראות ת.ז. שלו ולשאול לאין ולאן – במחסום הכניסה בחזרה למדינה.

13:15 זרם בלתי פוסק של רכבים פלסטינים, משאיות ורכבים פרטיים, אבל אין מכוניות של פלסטינים ישראלים (לוחיות צהובות): לעולם לא ביום ראשון.
 

סיכום

שמענו הרבה מנתניהו הקיץ כי בנוסף לתהליך השלום "הקלסי", המתנהל מלמעלה למטה, הוא בונה שלום מלמטה למעלה על ידי עידוד הכלכלה הפלסטינית.  זריקת העידוד לה מייחלים הפלסטינים בעונה זו לא תתממש.  הטבע לא שיתף פעולה: מסיק הזיתים מתחיל, אבל היבול שוב יהיה דל.  ובחזרה לדברים ששמענו מהממשלה בחודשים האחרונים - דובר הרבה על ביטול מחסומים פנימיים.  אבל לא שמענו כי, בו בזמן שמחסום אחד בוטל - בבית איבא, מקום שאסור לנו להגיע אליו - אחר היה בתהליך הקמה, הרחבה, שיפור ושיפוץ בענבתא.  כנראה שבתיאטרון האבסורד של הכיבוש מחסומים קמים, מחסומים יורדים, ועכשיו מחוסם ענבתא נטוש, עזוב.

11:45  ראס עטיה

למרות שיש סגר מוחלט לכבוד חגי היהודים, העסקים כרגיל במחסום הזה על קו התפר.  שלושה חיילם ושוטר צבאי בודקים תעודות זהות, מחטטים בשקיות ניילון ורודות, ובשקיות בצבעים אחרים, הנמצאות במכוניות, וגם בודקים את הרצפה, המושבים ותא המטען.  מכוניות מהכפר נעצרות, כרגיל, מערבה מדרך המחסום, הנהג והנוסעים יורדים ונכנסים למבנה הבטון לבדיקת תעודות הזהות.  הם חוזרים למכונית, ואז נבדקת תכולתה.  וכרגיל, החייל הבודק נוגס בתפוח.

11:50  נהג משאית גדולה, עמוסה קופסאות שכולן זהות בצורתן, נדרש לפתוח אחת מהן.  משאית גדולה אחרת מנסה להכנס לכפר בזמן שמגיע הג'יפ הלבן של נציג המת"ק - סמל ו.  הוא מורה לנו לעמוד רחוק מהמחסום, רחוק מקו התפר.  גם הוא וגם המפקד, סמל כמהו, עומד בזרועות שלובים במרכז מחסום ההפרדה.

11:55  פלסטינאי היוצא מהכפר אומר לנו שלום, "הם גורמים לנו בעיות כל הזמן," כאשר מובן ש"הם" החיילים.  אנו נוסעות מהמחסום עם אדם הממליץ לנו ללמוד ערבית כדי לדבר עם הפלסטינים, שרבים מהם אינם יודעים עברית.  הוא מזמין אותנו לשתות משהו קר, או קפה, "מתי שתרצו."

12:15  קלקיליה

מחסום, כביכול פתוח.  נכון, אין חיילים באמצע הכביש, אבל לא קשה לראות שני חיילים במגדל התצפית העומדת בצד.

12:25  עזון

ישוב זה, בן 15,000 תושבים, סגור מתמיד.  על ערימת העפר הגבוהה נמצאות עכשיו בטונדות וגדר תיל החוסם לגמרי את הגישה.  חתיכת תיל שוכבת על הרצפה, מסמנת מעבר צר ותלול, שמתאים רק ליעלים.

12:45  שבות עמי (מאחז המערה ליד קדומים)

שלא כמו רוב המאחזים, אין כאן קראוואן, אבל יש נערים מתנחלים שנראים כאילו הם מקימים גדר אבן מחוץ לאחת המערות שנחפרו בצלע ההר, שם הם בוודאי חיים.

13:15  דיר שארף

זרם בלתי פוסק של רכבים פלסטינים, משאיות ורכבים פרטיים, אבל אין מכוניות של פלסטינים ישראלים (לוחיות צהובות): לעולם לא ביום ראשון.

13:30  ענבתא

אין אף חייל על הקרקע במחסום הרכב הענק ורב-המסלולים הזה.  הכל נקי ומבריק, הכביש זה עתה זופת, עמדות הבדיקה גם הן מבריקות - אך נטושות.  לעומת זאת, חלון מגדל התצפית פתוח, ואנו רואות דמויות זזות בפנים.  במילים אחרות, המחסום הזה יכול שוב לפעול בהתרעה קצרה.  התנועה מטול כרם ואליה זורמת היום בחופשיות, ומכוניות רבות בעלות לוחיות צהובות מגיעות מטול כרם.

13:50  ג'ובארה

מכוניות המתנחלים עוברות במהירות במסלול המיוחד, כרגיל.  שאר העולם ממתין ומחכה, אם כי אין תנועה רבה.  חייל אוכל פרוסות גמבא, אומר לנו כי המפקד אינו נמצא, שנחכה לו כדי לקבל רשות לעבור את השער.

המפקד מגיע, מלווה באיש מג"ב האחראי על הבדיקות מעברו השני של המחסום:  רכבים הנכנסים לשטחים הפלסטינים.  הוא מודיע לנו, ללא צורך, "גם אני מפקד."  המפקד הצבאי שואל האם מותר לנו להכנס לכפר, לא רואה בעיה בתשובתנו, פותח את השער.  כאשר הוא מתרחק, "מונית" (מהסוג המוכר לנו מג'ובארה - מכונית פרטית המעבירה נוסעים) עוצרת, אדם יוצא, קורא למפקד, אשר חוזר ופותח לו את השער.  זו הפעם הראשונה שאנו רואות מקרה כזה.  מאז שהשער הוקם וננעל לצמיתות לא ראינו אותו נפתח לפלסטיני.

למעלה בכפר אנו שמחות לראות כי חברת העופות "אל ע'דבאן", שהייתה לה מראה עצוב ונטוש משך שנים, נראית כאילו היא מתחילה לשגשג.  מצד אחד של הכביש מונחים ארגזים עם תרנגולות לבנות; מדרום לכביש מה שנראה כאילו מגדלים תרנגולי הודו, גם הם לבנים.  למסגד הקטן יש עכשיו צריך לבן נוצץ.

14:00  שער 753

אוטובוס גדול של בית ספר חוצה את מחסום ההפרדה.  חיילים נכנסים אליו לבדוק את תלמידי בית הספר היסודי החוזרים מבית הספר מעבורו השני של מחסום ההפרדה.  תא המטען נבדק, ואח"כ האוטובוס מתנועע בכבדות ובזיגזגים בין הבטונדות החדשות, כאשר ג'יפ צבאי עובר אותו במהירות בדרכו למחסום ההפרדה.

14:20  אייל

בגלל הסגר, המקום מת, מת לגמרי.  אין נפש חיה.